טעות המכנה המשותף הנמוך ביותר

חשוב: בעקבות סערת ה"גורו"

שהשתוללה אתמול

קיבלתי את האימייל הזה,

ובו הטעות הזו:

 

 

 

 

 

 

 

 

 

כמובן שזה בעילום שם

(אני אף פעם לא חושף שמות)

אבל לידיעה: שלחה לי אותה תלמידה

יקרה, פעילה ומוכשרת מאוד

שגם כתבה ספר חשוב באחד המרתונים.

  

אבל היא ציינה כאן דעה מוטעית,

שאני יודע שהיא פופולרית בקרב רבים,

ולכן חשוב לי להתעכב עליה.

 

כדי למכור יותר ספרים לא פונים

למכנה המשותף הנמוך ביותר.

 

ממש ממש לא.

ואפילו להיפך!

(אגב, מהו המכנה המשותף הנמוך ביותר?

סקס ואלימות. לידיעה כללית)

 

כדי למכור יותר ספרים פונים

למכנה המשותף החזק ביותר.

 

אסביר:

כשאנחנו קונים ספר,

אנחנו בעצם קונים הבטחה לחוויה.

 

בפרוזה זו חוויה רגשית,

בספרי עיון זו חוויה יותר שכלתנית.

אבל בשניהם - זו הבטחה לחוויה

מאוד מאוד ספציפית.

 

לא חוויה כללית,

לא מכנה משותף רחב ונמוך.

 

אנחנו קונים הבטחה לחוויה ספציפית -

אותה אנחנו ממש ממש רוצים  עכשיו.

 

כעורכים ספרותיים,

אנחנו עוזרים למחברים לאתר

את החוויה הספציפית הזו,

לבדל אותה מחוויות כלליות

(להלן: מכנה משותף נמוך)

ואז להעצים אותה כמה שיותר.

 

זה שלב הכרחי וקריטי בשיווק של הספר,

וזו המשמעות האמיתית של העריכה ככלי שיווקי. 

 

כלומר:

לעזור למחבר לבטא את הרעיון האמנותי שלו

בדרך בה הוא יעבור לכמה שיותר קוראים

שמחפשים רעיון אמנותי כזה!

ועכשיו זה בידיים שלך:

אם חשוב לך שהספר שלך יצליח

(בין אם  הוא רק בשלב הרעיון

ובין אם הוא כבר לפני עריכה)

הכנתי עבורך את הכלי המרהיב הזה.

 

אחרי החגים כבר כאן ואנחנו מתחילים

במרתון הכתיבה חדש,

שמנצל את המומנטום של הננו-ריימו

וייקח את הספר שלך 

להצלחה משמעותית עוד השנה.

 

 

לירון פיין

unnamed.jpg