Acerca de

10 סעיפים שדרשתי כשרציתי להוציא ספר לאור

LIRON.jpg

1. קודם כל ולפני הכל, רציתי להיות בטוח שהספר שלי לא יאכזב את הקוראים.

 

זה לא מדויק. בעצם רציתי שהוא ילהיב אותם – אבל עם יד על הלב, קודם כל שלא יאכזב. זה הפחד הכי גדול, בטח של מישהו שמלמד כתיבה. וזה אומר שהייתי חייב הוצאה עם צוות עריכה אובייקטיבי, חזק ומנוסה.

 

כזה שיציל אותי מה"דבשת" שאני, כמחבר של היצירה של עצמי, לא יכול לראות בכלל.

 

הרי זה בדיוק מה שקרה בשני הספרים הכי חדשים שלי: מדריך הכתיבה של אוג, וסוף איכילוב. בשני המקרים באו עורכים ספרותיים (אנשים מוכשרים שאני זה שלימד אותם עריכה!) והראו לי שטויות שעשיתי ושלא ראיתי בכלל: דברים טובים שפיספסתי, רעיונות נהדרים שהתחבאו לי, וכיוונים שכן הלכתי עליהם ושפשוט היו דופקים לי את שני הספרים. ממש ויקומו המלפפונים ויכו בגנן.

 

ואיזה מזל שהם היכו! ומכיוונים שונים. כי עורכים שונים רואים דברים שונים - ואני דרשתי בצוות שלי ידע מקצועי אמיתי, ניסיון, וזוויות מגוונות. לא רציתי להיות עיוור, ובטח לא עיוור מבחירה.

 

 

2. גם לא רציתי לסגור חוזה מול "אנשי מכירות".

 

אני אסביר. אם אני משלם למנתח 40,000 ש"ח על ניתוח (או הוצאת ספר), בעשרה מתוך עשרה מקרים אני אעדיף את הכירורג המקצוען על איש המכירות השירותי והאדיב.

 

למה? כי "נציג מכירות" (או "יועץ" או איך שלא נקרא לזה) חביב לא באמת יעסוק בספר שלי אחרי המכירה. נכון, הוא ישמן לי את הדרך לחתימה קלה ופשוטה בהוצאת הספרים - אבל אחרי זמן אני יודע שאני אקלל את היום שחתמתי.

 

אני רוצה להכיר את "המנתח". לדעת מי באמת אחראי לאיכות הספר שלי, לבדוק אותו ולבטוח בו מבחינה מקצועית ממש.

 

וזה לא אמור להיות כל כך קל ופשוט. רוכבי האופניים יודעים היטב: אם זה קל ופשוט, כנראה שאתה בירידה.

 

3. לא רציתי להרגיש כמו בפס ייצור לספרים. הספר שלי הוא ביטוי לנשמה שלי, הוא לא "עוד פרויקט" מתוך מאות. אם אני מזהה את בוכנות בית החרושת ברקע, אני יודע שאני צריך לברוח.

 

 

4. כן רציתי שיתנו לי אופק שיווקי. נכון, כבר למדתי שאיש לא ישווק את הספר שלי במקומי או טוב ממני, בטח לא הוצאת הספרים שאני משלם לה. אבל כן רציתי להבין מה לעשות ומתי, ומה כן ומה לא.

 

ובהחלט רציתי שיתנו לי תכנית מעולה להדסטארט (רמז: מבשלים במשך חודשים על אש קטנה ואז מפציצים בקמפיין בזק), ואם אפשר – גישה למישהו שמומחה לזה.

 

 

5. אם כבר שיווק – אני יודע, כעורך, שהשיווק של הספר מתחיל בכלל בכתיבה שלו. היא חייבת לרגש לא רק אותי, אלא גם את קהל היעד שלו (וכדאי שאני אדע מיהו ומה הוא אוהב).

 

במיוחד ידעתי איזה חלקים בטקסט מעודדים קריאה ומכירות. אז חיפשתי הוצאת ספרים שגם תדע את זה, תפגין מומחיות בזה, תאתגר אותי בשאלות קשות, ותדע גם לתת לי תשובות טובות.

 

 

6. עוד משהו שלא רציתי: שיפטמו אותי במאות ספרים מודפסים "במתנה". אין דבר כזה מתנה. נייר עולה המון כסף, בטח בימינו, ולא יהיה לי מה לעשות עם כל הארגזים האלה בסלון. כבר קרה שהשמדתי 800 עותקים מספר שלי, וזה סוס טרויאני כואב ויקר.

 

יותר מזה: גיליתי שככל שיש לי יותר עותקי נייר – יש גם יותר אוכלי חינם, שבטוחים שהעובדה שהוצאתי עשרות אלפי ש"ח על הספר מחייבת אותי לתת להם עותק במתנה. כי "מה כואב לך, זה כולה ספר והרי יש לך מאות בבית".

 

אז לא מאות ספרים מודפסים "במתנה".

 

 

7. הכי לא רציתי שישקרו לי בפרצוף.

 

ואת השקרים האלה אני מכיר בעל פה, ומזהה מקילומטרים. למשל: "נכניס אותך לחנויות". האמת הצרופה היא שכדי להכניס את הספר לחנויות - החנויות צריכות לרצות ולהזמין אותך. איך? דרך תהליך ארוך שכולל מפיצים וועדות קבלה.

 

זה לא פשוט. החנויות יבחנו את הספר שלך בסטנדרטים מקצועיים. הן גם מכירות את הנפשות הפועלות, ולכן, אם יש על הספר שלך לוגו של הוצאות מסוימות (אפשר לשאול את המפיצים איזה, גם היו על זה כתבות בעיתונות – אפשר לגגל) הן כנראה ידחו אותו על הסף.

 

יש פה גם עניין של התאמה ספרותית לקהל קוראים ספציפי – מה שמחזיר אותנו לעריכה הספרותית, שזה חלק מהתפקידים החשובים ביותר שלה.

 

 

8. עוד הבטחה שקרית: "נעשה לך יחסי ציבור". להעלות פוסט וחצי בפייסבוק של ההוצאה לא נחשב ליחסי ציבור, וזה גם לא ימכור יותר מדי עותקים מהספר. גם כתבות בעיתון ואפילו בטלוויזיה לא יזיזו את המחט של המכירות.

 

רוצה לדעת מה באמת מוכר ספרים? זה בסעיף הבא.

 

9. רק המלצות מוכרות ספרים. ואני רציתי לספרים שלי הוצאת ספרים שתעזור לי להגיע להמלצות קוראים, ומהר. זה לא קסם, זה לא כישוף, גם לא צריך לשחד קוראים. רוצה לדעת איך באמת משיגים המלצות קוראים?

 

כותבים! ספר! שיגרום להם! להמליץ!

 

זה עוד פעם מוביל אותנו לעריכה, שצריכה לחשוב (לצידך ולפעמים במקומך) על הדרך שבה הספר שלך יתחבר ללב של הקוראים ולא רק ללב שלך. ו... כן, יש גם כמה טריקים מקצועיים שאשכרה מניעים את הקהל להמליץ על הספר שלך. 

 

ואם זה לא יקרה – הספר שלך ייפול על האף.

 

 

10. גם לא רציתי חתונה קתולית עם הוצאת הספרים. רציתי לדעת שאני לא מתחייב לכל התהליך, שיש לי נקודות יציאה ברורות, ואם אני לא מרוצה ממשהו אני פשוט יכול לחתוך החוצה. בלי להפעיל עורכי דין, שהכל יהיה בחוזה מראש.

 

* * *

 

את כל אלה רציתי בהוצאת ספרים. וזו הסיבה שהרחבתי את בית העורכים והפכתי אותו גם להוצאת ספרים. כדי שתהיה לפחות אחת כזו שתחשוב כמוני.

 

לפחות אחת שתוכל להוציא את הספרים שלי, וגם של אחרים, בדרך שבעיניי היא נכונה.

 

מקווה שעזרתי לך.