עריכה ספרותית

עריכה ספרותית היא השלב החשוב ביותר בתהליך ההוצאה לאור של ספר. היא שונה מהותית מעריכת לשון, וכמעט שאין עורכים שמסוגלים לבצע היטב את שני סוגי העריכה. העריכה הספרותית היא זו שלוקחת את הרעיון הראשוני, מפתחת אותו, משביחה אותו, והופכת אותו לסיפור מרגש וחזק הרבה יותר ממה שהיה בתחילה.

 

מניסיוננו, כמעט כל ספר שנכנס לעריכה ספרותית בבית העורכים יצא ממנו שונה בתכלית. נושא הספר הפך לחזק וברור יותר (לפעמים השתנה לחלוטין), הדמויות הפכו ל'אמיתיות' יותר, העלילה לאפקטיבית יותר, ומעל לכול: חוויית הקריאה השתדרגה.

 

וכל זאת – בלי מריבה אחת עם המחברים. כל השינויים שנעשו בספרים התבצעו בהרמוניה מלאה עם המחברים. בשיטת העריכה הספרותית שלנו אין 'כיפופי ידיים' ומשחקי כוחות. התהליך זורם בטבעיות ובהתאמה לעולמו של המחבר. אפשר לדמות את העריכה הספרותית כשילוב בין 'רפואת חירום מערבית' לפתרון בעיות אקוטיות בסיפור, ל'רפואה הוליסטית מזרחית' שמאגדת את המחבר, את הסיפור עצמו, ואת הקורא הפוטנציאלי – ויוצרת מהם יחידה אחת.

 

כדי לבצע עריכה ספרותית איכותית על העורך או העורכת להיות בעלי ידע עמוק בעקרונות הכתיבה, להכיר קשת רחבה מאוד של טכניקות כתיבה וסיפור, ומעל לכול – עליהם לדעת לקרוא את הספר כפי שה'קורא האידיאלי' היה קורא אותו.

 

במה עוסקת עריכה ספרותית?

בעיקרון, עריכה ספרותית עוסקת בשני הפנים המרכזיים של הכתיבה: מבנה הסיפור – וסגנון הכתיבה.

 

מבחינת מבנה, עריכה ספרותית משובחת אמורה לשדרג את האלמנטים הבאים:

  • דמויות – מיצירת קשת עלילתית והקפדה על אמינות עד בניית שפה ואופי ייחודיים לכל דמות.

  • עלילה – מבניית המשכיות, הפתעות, פורמט, אמינות, עד סתימת חורים בעלילה וקשירת קצוות פרומים.

  • עולם – יצירת סביבת סיפור חיה ונושמת, כזו שתעבוד עם הדמויות והעלילה ותעניק תחושה של עולם אמיתי'.

מדובר בעשרות מנגנונים סיפוריים שעובדים יחד ואמורים להשתלב לכדי יצירה אחת הרמונית. הרוב המוחלט של המחברים אינם מודעים כלל למנגנונים האלה, ועל העורכים הספרותיים לתת להם כלים יעילים והכוונה.

 

מבחינה סגנונית, עריכה ספרותית ראויה לשמה אמורה לטפל בנושאים הבאים:

  • זמנ-גוף: מהי זווית הראייה של הסיפור? גוף ראשון עבר? גוף שלישי מוגבל בהווה? מספר-על? יש כמה וכמה אפשרויות, וחשוב מאוד לבחור את הטובה והמתאימה ביותר.

  • סגנון הכתיבה הנרטיבי: סגנון כתיבה שקוף או עשיר? עברית עשירה או רזה? מהי שפת המספר, ולמה היא כזו? איך משלבים תיאורים, מחשבות, דיאלוגים ופעולות באופן הנכון ביותר? איך גורמים לאפקט הדומינו?

  • דיאלוגים: בניית שפה אישית לכל דמות ולמספר עצמו, תוך שמירה על אמינות של הדמויות וקוהרנטיות שלהן.

למעשה, אלו רק הנושאים העיקריים. קיימים עוד, וכמובן – כל נושא מתפתל לכמה תת-נושאים.

מהו סגנון העריכה הייחודי של בית העורכים?

עד לאחרונה הייתה סברה (מוטעית) כי העריכה הספרותית מתבצעת בעבודת 1:1, של מחבר מול עורך (או מחברת מול עורכת, או כל צירוף אפשרי כזה). כמובן, הדבר אפשרי – אבל הוא מוגבל מאוד וחשוף לכשלים. העריכה הספרותית של בית העורכים שואבת השראה מהפעילות במרכזי הקריאייטיב המובילים בעולם, ומתבצעת בצוותי עבודה. מחבר אחד, מול שניים-שלושה עורכים.

 

טרסט המוחות הזה מאפשר לפתח את היצירות לגבהים שאי אפשר להגיע אליהם בעבודה בודדת ומוגבלת של 1:1. ככל שיש יותר דעות חכמות בתהליך – כך הוא מתבצע טוב יותר ומסתמך על מאגר רעיונות וסגנונות נרחב יותר. הדבר גם מונע בעיות על רקע כימיה אישית בין עורך למחבר ומאפשר לנו לתת אחריות על תוצאות העריכה.

 

תהליכי העריכה השונים

בבית העורכים אנו מבצעים את תהליכי העריכה הספרותית הבאים:

  • עריכת כתב יד של ספר פרוזה – העריכה ספרותית המוכרת: המחבר שולח אלינו את כתב היד שלו, וצוות העריכה קורא אותו בקפידה, מעיר הערות עריכה ועוקב אחרי יישומן. זהו התהליך הנפוץ ביותר, והוא מתאים למי שכבר כתבו דראפט ראשון באופן עצמאי.

  • פיתוח ספר מאפס, במסגרת מרתון כתיבה או חממת כתיבה. פיתוח הספר בליווי צוות עורכים מומחה מאפשר להגיע לתוצאות סיפוריות יפהפיות בזמן קצר ובעלות מופחתת, והספר המתקבל טוב בהרבה משהיה יכול להיות אילו עבר תהליך עריכה 'רגיל'. זהו התהליך המומלץ ביותר, והוא מתאים למי שעדיין לא כתבו דראפט ראשון מלא.

  • שכתוב כתב יד – תהליך עריכה מעמיק שבו הטקסט משוכתב לחלוטין על ידי צוות העורכים. התהליך מתאים למי שלא יכולים לבצע את הערות העריכה מסיבה זו או אחרת, או שסגנון הכתיבה הראשוני בעייתי מאוד.

  • עריכת תוכן של ספר עיוןעריכת תוכן היא בעצם עריכה ספרותית המתבצעת בספרי עיון או ביוגרפיות. בספרים אלו מערכת השיקולים שונה לחלוטין מזו של ספרי פרוזה, כמו גם טכניקות הכתיבה והעריכה. תהליך זה מתאים למי שכתבו דראפט ראשון.

  • בניית ספר עיון מאפס – גם כאן, זו הדרך המומלצת ביותר למי שעדיין לא כתבו דראפט ראשון. הספר המתקבל בנוי מראש באופן האפקטיבי ביותר, הוא טוב יותר – ותהליך הפקתו מתקצר משמעותית.

  • כתיבת ספר עיון ללא כתיבה – תהליך ייחודי שבמסגרתו אנחנו מפיקים ספר עיון מעולה, ב'קולו' של המחבר, בלי שהוא יכתוב אפילו מילה אחת בעצמו.

  • כתיבת צללים תהליך חשאי ופרטי שבו צוות העורכים כותב במקום המחבר, אך נרשם כעורך בלבד.

  • Facebook

©2020 by בית העורכים