top of page
  • yehudit5

איך הכתיבה מושפעת מהתת מודע שלנו?

אדם מגיע לפסיכולוג.

הוא חושב שהוא מכיר את עצמו,

מודע לעצמו, מכיר את הסיפור של עצמו.

הוא הרי יודע מי הוא!

הוא בוודאי לא חושב שמה שהוא יודע,

מה שהוא מודע אליו,

מה שמרכיב את המודע שלו

הוא רק קצה הקרחון

של מי שהוא באמת.

הוא לא משער בנפשו

שמתחת לפני השטח

מסתתר אדם אחר,

אדם שהוא לא ממש מכיר

ובטח לא מודע אליו.

הוא בוודאי לא חושב

שכמעט את כל המעשים שלו,

את כל התגובות שלו,

את כל הדרך בה הוא מתנהל,

קובע האדם האחר.

זה שמתחת לפני השטח.

זה שאף אחד לא רואה,

גם לא הוא עצמו.

ואז, על כורסת המטפל,

מתרחש קסם.

קסם של הקשבה פעילה.

קסם של שאלות נכונות.

קסם של אישור, של מרחב בטוח,

של יכולת - בפעם הראשונה -

להכיר בקיומו של אותו אדם,

אותו פחדן, אותו נקמן,

אותו נלהב, אותו רומנטיקן,

אותו בעל חולשות וכאבים.

להכיר את אותו אדם,

ולהבין שאותו יצור נסתר

הוא הרבה יותר "הוא"

ממה שרואים בראי, במודע.

כי המודע שלו הוא מציאות מזוייפת

וזהות בדויה ומומצאת שהתפתחה

כדי להגן על האדם הפנימי

מהעולם הפוגעני הזה,

ולאפשר לו קיום חברתי.

מתחת לפני השטח יש משהו אחר לגמרי.

כך גם בכתיבה.

אנחנו מבצעים אותה במודע, מהמודע.

אנחנו חושבים שאנחנו יודעים

מה אנחנו רוצים להגיד ואיך.

אנחנו חושבים שאנחנו יודעים

את הסיפור שרצינו לספר.

אבל אנחנו יודעים רק את המודע שלנו.

ורק איתו אנחנו יוצרים - במודע.

ומה עם תת המודע שלנו?

זה ששולט בנו באמת?

זה שמנהל אותנו מתחת לפני השטח

ורק לעיתים נדירות מציץ מבעד עינינו?

הוא גם שם, בכתיבה.

אבל רק ברמזים.

אם יש לנו מחסום כתיבה -

זה בגלל שתת המודע מזהה

שקר שיש לנו בכתיבה המודעת,

ומסרב לשתף איתה פעולה.

אם דמויות פועלות בחוסר היגיון?

זה תת המודע, שולח לנו מסר.

אם מילים מסויימות מופיעות

במקום המילים שאמורות להופיע?

תת המודע מתערב שם.

אם דברים לא מוסברים?

תת המודע יסביר אותם.

אבל כל עוד לא מבינים את עצמנו לעומק,

הספר מהווה ביטוי רק למודע שלנו,

לקליפה החיצונית והחלקית.

כל מי שעברו אצלי את תהליך לב הספר

(אולי הכרת אותו בשם "הרעיון הגדול")

יודעים שהסיפור האמיתי שהם רצו לספר

היה תקוע בתת המודע שלהם,

ורק שלח רמזים קטנים למעלה.

הרמזים האלה התבטאו בכתב היד הקיים,

אבל רק בקטנה. כמו פסי מינרלים דקים בסלע,

שמחביאים את הר הגעש שפועל מתחת

ושואף לפלוט את העוצמה שלו לעולם.

משמעות הכתיבה היא להוציא

את מה שזועק בתוכך שיצא,

ולהעניק אותו לעולם בעוצמה.

וכמו אצל הפסיכולוג,

לפני שחוקרים את תת המודע של הספר,

לא מכירים אותו - ואותך - באמת.

בכתיבה הראשונה יש רק רמזים.

בגלל זה אני, כעורך,

מבצע את תהליך לב הספר

לפני כל פעולת עריכה משמעותית.

ואני כל הזמן מחפש את הרמזים

שיובילו אותי לתת המודע של הספר.

אני מתעכב על כל מילה ומתעקש לדעת

את משמעותה האמיתית.

בודק כל אנומליה, כל פליטת טקסט,

כל מה שלא מסתדר 100% עם השאר.

כי שם מסתתרת האמת של הסיפור שלך.

ואותה אני שואף להוציא לאור העולם.

7 צפיות0 תגובות

Commentaires


bottom of page