top of page
  • talbe4

"אתה גורו עם סממנים של מנהיג כת מסוכנת"

זה מה שהטיחה בי אתמול איזו עורכת,

מישהי שאני דווקא מסמפט.

"אתה גורו", היא אמרה לי בטלפון,

"יש לך סממנים של מנהיג מסוכן

של כת מעריצים מסכנים וחסרי כישרון".

אני? גורו?




לרגע זה שעשע אותי.

מתחרים תמיד יש,

הייטרים תמיד יהיו,

ובישראל כל מראית עין של הצלחה

גורמת לזעקות גוועלד.

זו אפילו לא צרות עין, זה סוג של תרבות.

אבל אז ישנתי על זה.

והבנתי שאמנם זה לא צריך להטריד אותי,

אבל זה עלבון עצום לאינטליגנציה שלך.

כי...

אם אני "גורו", אז למי היא התכוונה

במילים "מעריצים מסכנים"?

לך.

לכל מי שבחרו לקבל ממני אימיילים.

כמוך.

לכל מי שמגיעים על בסיס כמעט יומי

למפגשים של סדנת הכתיבה הכי מומלצת בארץ.

(יש כאן עדויות מוקלטות שלהם בווידאו,

ניתן להבחין בבירור בהשפעות הסימום

הדתי-כתי שהזרקתי למוח שלהם באמצעים פסולים)

לכל עשרות האנשים שכותבים "רק בית העורכים"

כששואלים בפייסבוק "איפה לערוך ספר".

לכל 17 העורכים שכבר עובדים בצוותים בבית העורכים.

ל-54 הסופרים וסופרות

שהספרים שלהם נערכים כרגע אצלנו.

למספר ההולך וגדל של מי שכבר

ערכו והוציאו ספרים בעזרתנו,

מספרים על חוויית העבודה איתנו

ומתגאים בספרים המוצלחים - והמצליחים - שלהם.

ל-15 הסופרים שכרגע בטירוף מרתון הכתיבה

להצלחה בשבוע הספר.

ולמי שיצטרפו אליהם אחרי החגים במרתון החדש.

באמת כולם מעריצים עוורים (ושוטים)?

לא נראה לי.

אני דווקא חושב (ויודע) שהם אנשים חכמים ומנוסים,

שבדקו אותי, את בית העורכים, ורבים אחרים

לפני שהחליטו להכניס אותנו למסע החיים שלהם.

ומה לעשות, הם בדקו והשוו והחליטו שוואלה,