• talbe4

הדכרת כתיבה ושלוש דברים שצריך לשנן

אתמול ביקשו ממני להעביר בפוסט היומי

יותר חומר מקצועי, ואני אומר, בכיף.

לא חסר.

זה גם הכיף הכי גדול שלי.

כמעט כל יום אני מלמד דברים חדשים,

בין אם במסגרת האקדמיה לסופרים

ובין אם בקורס העריכה הספרותית המתקדמת,

אז כל מה שאני צריך

זה לשלוף חומרים מאתמול.

ובאמת אתמול (קורס עריכה, אם מעניין אותך)

היה פיוז'ן מעניין

בין נושא היצירתיות בכתיבה,

בו אני ממוקד בזמן האחרון,

לבין הבנת המכניזם העדין

של כתיבת סיפור ועריכת סיפור.

ועכשיו צריך להקשיב (או לקרוא) טוב,

ולשנן:


רעיון, מבנה, סגנון.

אלה החלקים מהם נבנה

סיפור ממש ממש טוב.

כלומר:

סיפור ממש ממש טוב צריך גם רעיון גדול,

גם מבנה נכון שיעביר היטב את הרעיון,

וגם סגנון כתיבה שימלא את המבנה בתוכן.

חלק גדול מהכותבים,

ודאי בספר הראשון שלהם,

ודאי אם בוער להם משהו מבפנים,

מתחילים דווקא בשלב הסגנון.

כלומר: פשוט מתחילים לכתוב.

בלי לחשוב הרבה, פשוט לכתוב.

ממש אתמול דיברתי עם אחת כזו,

שכתבה ספר ילדים.

"כתבתי אותו תוך חצי שעה",

היא אמרה לי בטלפון.

ביקשתי ממנה להקריא לי את הסיפור.

כן כן, אני יודע שכרגע מצופה ממני

להגיד שהוא היה זוועה וגרוע וזה,

אבל סופרייז: הוא היה דווקא מקסים.

האשה יודעת לכתוב, אין מה לומר.

היא מסדרת מילים היטב,

והרגש העז ניבע מכל שורה ומכל אות.

שמעתי את הסיפור, מוקסם.

"מה אתה חושב?" היא שאלה אותי בסוף.

ואז נכנסתי למשבצת העורך,

או למשבצת המנהל האומנותי.

ואז עלו כל הדברים הקטנים-גדולים

שיכולים לשדרג את הסיפור

מדרגת "מקסים" לדרגת

"אני חייב לקנות אותו".

שזה מה שאנחנו רוצים

מספרים שנערכים אצלנו.

רעיון גדול דווקא היה לה.

זה נושא מאוד חשוב, מאוד כואב גם.

סגנון? יש לה בטונות.

אבל המבנה, המבנה.

המבנה לא הביע נכון את הרעיון,

ולמעשה הוריד מעוצמת הרגש

והיה מביא לכך שרוב האנשים

לא היו מבינים כלל את הרעיון

בדיוק ברגע בו הכי חשוב שהם יבינו.

(רגע החלטת הקנייה, אם שאלת)

ובדיוק בשלב הזה, שלב המבנה,

אפשר היה לעשות קסמים יצירתיים

שיטיסו את הספר הזה למעלה.

אז: רעיון, מבנה, סגנון.

נכון שהכי מפתה להתחיל בסגנון,

אבל אז, אם רוצים לערוך את הספר

ולהביא אותו לרמה הכי גבוהה שלו -

חייבים לפרק את כל מה שכתבנו

וכמעט להתחיל מחדש.

זה הרבה עבודה וזה מתסכל.

יש מי שמוותרים על הכל בשלב הזה,

אני מאוד מבין אותם.

שלא לדבר על כך שאי אפשר באמת

ליצור מבנה יצירתי וחזק לרעיון,

אם לא באמת יודעים מה הרעיון

ולאן אנחנו רוצים להביא את הקוראים.

אז, בכתיבה שלך,

וגם אחר כך, בעריכה של הסיפור שלך:

קודם לחשוף את הרעיון הגדול שלך,

את מה שבאמת רצית לספר.

בדרך כלל זה יותר עמוק מה שכתוב כרגע.

ואז, עם הרבה מחשבה וידע באומנות הסיפור,

מגלים את הדרך היצירתית בה הרעיון הזה

יוכל לבוא לידי ביטוי במלוא העוצמה.

כלומר, המבנה.

(אגב, הערב יש מאסטרקלאס על זה, יצירתיות במבנה)

ורק אז - להתחיל לכתוב ממש.

סוף מעשה ספר - במחשבה תחילה.

אולי הם ידעו משהו, חז"לינו.

5 צפיות0 תגובות

פוסטים אחרונים

הצג הכול

המתנות בסוף - אבל קודם אני חייב לספר לך (קצת בחיוך): המקום הזה, בפוסטים שלי, מאוד יקר. אין כמעט שבוע בו לא פונים אליי שניים-שלושה-עשרה אנשים שונים ומבקשים "לרכב" על הפוסט הזה כדי לפרסם בו כל מיני דברי