• talbe4

הצלחה של ספר - במה היא תלויה? וגם, ניסים קורים

ביום רביעי זה נראה אבוד לגמרי.

כך זה גם נשמע בטלפון, ובוואטסאפים.

"זה יכשל, זה כבר נכשל,

אני צריכה ללמוד לחיות עם זה",

דברת אמרה לי, פחות או יותר.

ההדסטארט שלה עמד על 30%, בערך.

משהו כמו 10,000 ש"ח,

מתוך ה-30,000 שהיא היתה צריכה.

נותרו ארבעה ימים לסיום.

כישלון. הפסד. תוגה.

ואז אושרית אוחנה (המלכה) התקשרה אליי.

ואמרה לי שאני חייב לעזור.

במשהו, לפחות.

ביקשה.

דרשה!

היא לא חשבה שזה אבוד.

והאמת? גם אני לא חשבתי כך.

כבוגר נס ז'אלגיריס

(2.2 שניות לסיום ולתבוסה,

גוסטאסט מחטיא שתי קליעות עונשין,

שלף מוציא על מגרש שלם לשארפ,

שמסתובב, מתרומם,

קולע שלשה בלתי אפשרית

ועושה היסטוריה מטורפת)

אני יודע שניסים יכולים לקרות.

צריך רק לעזור להם לקרות.

ודברת הגיעה לבית שיודע לעזור.

אז דיברתי עם דברת אחרי הצהריים.

שלחתי אותה ליצור באנדלי חירום

עם סופרות רומנטיקה נהדרות

שכבר הפכו לחלק מהמשפחה.

בבוקר חמישי הוצאתי מייל,

כמו זה שהעיניים שלך קוראות עכשיו

(יחד עם עוד 3,600 זוגות עיניים).

ושיחררתי את נצרת התשורות.

וכתבתי בפייסבוקים.

וגם הוצאתי מכיסי כמה מאות ש"ח לפרסום.

המחט התחילה לנוע.

לאט, בהתחלה.

ואז ארנינה קשתן, עוד מלכה,

שהספר שלה צריך כבר להיכתב (!)

קראה את המייל ואת הפייסבוקים,

ושיחררה קריאה לקהל הענק שלה.

ואז נדב אלמוג, מלך הפנטזיה,

גם החליט שזה אבוד מראש והיא לא תספיק

אבל גם נרתם למשימה,

והעיר חצי מפרדס חנה כדי שיקנו בהדסטארט.

והמחט נעה עוד יותר.

ואז אוגדת הרומנטיקה,

כולל שרון חיון גינת,

כולל סבטלנה מאן,

כולל דולב בן ארוש (שגם ערכה),

כולל מיכל גטניו, וכולל עוד נוספות,

יצאה למתקפת אהבה בפייסבוקים.

ויהי בוקר, ויהי ערב, ויהי זה:

כן, לנו זה קורה כל הזמן.

זה הכוח של הצוות, של ההתגייסות.

ולנושא אחר שאולי יעניין אותך:

ביטלתי הבוקר פגישת "הרעיון הגדול"

עם מישהו שלא רוצה לשלם עליה 250 ש"ח.

הוא לא מבין למה הוא צריך לשלם

על משהו שאחרים נותנים חינם.

והוא צודק.

הוא לא צריך לשלם על משהו שנותנים חינם!

העניין הוא שאין אף גורם בישראל

שעושה את פגישות "הרעיון הגדול".

זו פגישת עריכה אמיתית,

אולי פגישת העריכה החשובה ביותר

שספר יכול וצריך לעבור.

זו פגישה אליה מגיעים מספר עורכים

שמתכוננים אליה מראש.

זו פגישה שכולה תהליך מקצועי

אחד גדול וטהור.

זו פגישת עבודה, לא פגישת מכירה.

היא אמורה לעלות 2,500 ש"ח,

לא 250 ש"ח.

ומאוד יכול להיות שבעקבותיה

מגיעים למסקנה שלא צריך

להמשיך להשקיע בספר "הזה"

(ואז היא חוסכת 30,000 ש"ח).

אם כך, למה אנחנו נותנים אותה ב-250 ש"ח?

פשוט: אנחנו יודעים שאם נמחיש

את המקצועיות שלנו בפגישה הזו,

הסופר החששן (ובצדק חששן!)

יבין לאיזה בית הוא נכנס,

ועד כמה הספר שלו יהיה טוב יותר

ויגיע לתוצאות מכירתיות טובות יותר

בזכות העריכה הספרותית שלו.

ה-250 ש"ח הם רק כדי לסנן

את האנשים הרציניים,

שמוכנים להשקיע באיכות הספרים שלהם,

וגם שותפים לתפיסת עולמנו הקריאיטיבית

מהאנשים הלא רציניים -

שעבורם מתאימות "הוצאות ספרים" מסוימות

שלא מעניין אותן באמת איכות הספר.

סינון לקוחות הוא אחד הדברים הכי חשובים להצלחה.

וכאן זה נוגע גם לספר שלך:

כי הקוראים שלך הם גם הלקוחות שלך.

וחשוב מאוד שהספר שלך ידע לסנן

את הקוראים הנכונים מהלא נכונים.

וזה גם חלק (חשוב!) מתהליך העריכה.

ושל "הרעיון הגדול".

3 צפיות0 תגובות