• talbe4

חלום שהתגשם ואתגרים מיוחדים

"תגידי", שאלתי את אסתי,

"איזה ספר בדיוק את מבקשת מאיתנו פה?"

* * *

תיכף אני אסביר.

אבל קודם,

אם לא אכפת לך קצת לדמוע

(אני קל לדמוע, כנראה)

שווה לקחת כמה שניות מהחיים

ולראות את יהונתן גיל ביוטיוב

משיק את ספר הביכורים שלו:


עכשיו אפשר קצת להירגע.

לא בכל יום אנחנו זוכים במצווה כל כך גדולה.

לא בכל יום אנחנו מגשימים למישהו חלום כזה.

אבל יש כאן יותר.

אני זוכר את הפעם ההיא,

בה קרין אהרון (עורכת הספר) ואני,

ישבנו זום מול זום עם אסתי גיל,

האמא של יהונתן.

"תגידי", שאלתי את אסתי,

"איזה ספר בדיוק את מבקשת מאיתנו פה?

ספר למראית עין? כזה של הגשמת חלום נטו,

לחוג המשפחה והחברים...

או ספר-ספר אמיתי?

כזה שיעבוד במבחן העולם והמדף האמיתי.

בלי הנחות ששמורות לאנשים שמתמודדים

עם אתגרים מיוחדים?"

אסתי לקחה לה שלוש שניות לחשוב.

זה זמן קצר מאוד, שלוש שניות.

מה שכן, הרבה מאוד מחשבות

יכולות לרוץ במהלך שלוש שניות.

יש גם טכניקת כתיבה בסלואו מושן,

אני מלמד אותה, שגורמת לזמן לעצור.

ובמהלך אותן שלוש שניות

יכולתי לראות את גלגלי השיניים

מתקלקלקים להם בראש של אסתי.

קליק.

היא ידעה שהיא זו שתצטרך לתווך

בין היצירתיות הסוערת שבמוח של יהונתן

לבין המוחלטות הקשיחה של הדף המודפס.

קלאק.

היא ידעה שהיא זו שבוחרת

בין מגננה חומלת

לבין השלכת בנה, יקירה,

אשר היא אוהבת,

אל מלתעות הביקורת האמיתית.

קליק.

היא ידעה שהיא זו שבוחרת לסמוך עליי,

ובעיקר על קרין, והמחיר יכול להיות כבד.

קלאק.

"ספר-ספר אמיתי", היא פלטה,

ואני הרמתי גבה עבה.

"אין בעיות", השבתי לה. "יהיה ליהונתן ספר אמיתי".

ספר שיכול להביט לחבריו למדף בעיניים,

בלי להתבייש ובלי להתנצל,

ולהגיד, לא רק שאני כמוכם, אני יותר טוב מחלקכם!

וזה באמת מה שיצא:


אני יכול להבטיח לך שלא נעשו לספר הזה שום הנחות.

יותר מזה, הבן שלי, טהר, שעכשיו בטירונות צנחנים,

גם עזר שם (הוא היה לפני גיוס) ולגמרי אהב את הספר!

וביום שני, כשאני גוסס מוירוס הבטן שלי,

נשלחה ההודעה הזו:


והנה, שוב יש לי דמעות בעיניים.

כזה אני. קל לדמוע.


לירון פיין

8 צפיות0 תגובות