מה עדיף? סכין בבטן או סכין בגב? (מטאפורית)
עודכן: 23 בנוב׳ 2021
אתמול ערכנו עריכה אונליין, קצת קשוחה.
כשאני עורך אני בענייני תכל'ס.
לא מעניינת אותי חצי הכוס המלאה כי אין לי מה לתרום בה, היא כבר מלאה, אז אני מתמקד בחצי הריק.
וזה מרגיש כמו סכין בבטן.
מי כמוני יודע.
הרי כל סופר ששולח טקסט לעריכה (ובטח אני) רוצה שזה יחזור עם המילים "מושלם, לא צריך לשנות כלום, זה הטקסט הכי טוב שקראתי אי פעם וספק אם יהיה כמותו"
חלומות באספמיה.
הטקס של אתמול נשלח אליי ממחבר צעיר (יחסית) ומוכשר, שספר שלו מתחיל להיערך אצלנו.
ו... זו היתה הפעם הראשונה שלו.
והמסקנות מהעריכה הזו דרשו נשימה עמוקה.
בתחילת כל סשן כזה אני מקריא את הכללים.
אני רוצה להתמקד בכלל 7. הממורקר.
עריכה, ובטח עריכה מלמדת כמו שלי,
היא סכין בבטן.
היא כואבת.
היא נוגעת בכל המקומות החשובים.
היא גורמת לאנשים לחשוב עמוק.
לפעמים המסקנה היא שצריך לשכתב הכל.
לפעמים זה אפילו יותר כואב.
אבל זו סכין מנתחים. היא באה לתקן. היא מציעה דרכים לשיפור.
והיא עדיפה בהרבה על הסכין בגב שהטקסט היה מקבל מהקוראים לו היה מגיע לעיניהם בלעדיה.
אף קורא לא יודע כמה שיכתובים יעבור הספר שלך לפני שהוא יגיע לעיניים שלו.
הוא גם לא צריך לדעת.
אל תפחדו משכתובים.
אל תפחדו מסכינים בבטן.
אל תגיעו למצב של סכינים בגב.
(מטאפורית, כן?)
לירון פיין
Comments