top of page
  • talbe4

מתח, בשונה מהמציאות, למה הוא טוב בכתיבה שלנו?

אתמול ארגנתי את הממ"ד.

כלומר, סגרתי את חלון הפלדה

(הוא בדרך כלל פתוח)

ופיניתי את המיטה,

כדי שילדון הבית יוכל לישון בה.

שקט מתוח עובר על ישובי החוטף,

שקט מתוח עובר עלינו כמכבש.

כולנו בסיפור מתח.

מה זה מתח?

מתח זה הפוטנציאל שמשהו יקרה.

זה הפער בין המצב כרגע...

למצב שיכול לקרות.

מתח הוא התבלין הסיפורי החשוב ביותר,

הוא זה שגורם לנו לקרוא את השורה הבאה.

ולמה נקרא אותה?

כי יש לנו ציפיות ממנה,

ואנחנו לא יודעים מה יקרה בה.

אפשר להכניס מתח לכל דבר,

כי מתח קשור, לפני הכל,

לסגנון הכתיבה.

תיכף נגיע לזה,

קודם אני אקטר קצת.

כתבי יד רבים שמגיעים אליי

סובלים מחוסר מתח מובנה.

לפעמים נראה שהמחברים

ממש התאמצו כדי לא 

להחזיק את הקוראים שלהם במתח.

הסיפורים שלהם נראים ככה:

1. הנה מה שהולך לקרות בטקסט הבא

2. הנה הטקסט, רואה? הבטחתי וקיימתי

3. הנה סיכום הטקסט למקרה שלא היה ברור.

למה הם עושים את זה?

אני חושד בזה שהם בוגרי אקדמיה

והגישו יותר מדי עבודות סמינריוניות.

ו... הם לא סומכים על הקוראים שלהם שיבינו.

אז איך פותרים את זה?

מתחילים בטכניקה הבאה:

שניה, אני צריך קפה.

תודה שחיכית.

לטכניקה קוראים השהייה.

עכשיו אפשר לעבור על הטקסט הזה

ולספור כמה פעמים במהלכו

השתמשתי בהשהייה

כדי שהעיניים שלך יגיעו

עד לנקודה הזו.




10 צפיות0 תגובות

פוסטים אחרונים

הצג הכול

Comments


bottom of page