top of page
  • yehudit5

עולם הכתיבה הביונית - מה שהולך להיות ביום רביעי הקרוב

אבא שלי היה קורא לו סטיב טוסטר.

מצחיק.

משום מה, כל פעם שרוצים

לזלזל בפריצות דרך טכנולוגיות

משווים אותם לטוסטרים.

אבל תראו לי ילד אחד מסוף שנות השבעים

שלא היה רץ "סטיב אוסטין סטייל",

בסלואו מושן מוגזם,

תוך שהוא פולט מפיו צלילי,

המממ, א א א א א

של שרירי פלדה נמתחים -

ואראה לכם ילד שלא ראה טלוויזיה.

היה אפילו שיר על סטיב אוסטין בעברית!

של מוטי גלעדי, אני זוכר אותו מהשירוויזיון בשחור לבן.

האיש ששווה מיליונים פוצץ לנו את הדמיון.

אולי לא ידעת, אבל הסדרה המיתולוגית והקצרה

(רק 4 עונות!) התבססה על ספר, כמובן.

"סייבורג", של מרטין קיידן.

כל זה היה בסבנטיז.

והיום, כמעט 50 שנים מאוחר יותר,

עדיין אין אנשים ביוניים.

אבל עכשיו יתחילו להיות סופרים ביוניים.

וכן, זה קשור ל-GPT ולבינה מלאכותית.

וזה מפוצץ את המוח, כמעט מילולית.

המחבר הביוני,

זה שיודע להרחיב את מוחו ואת התודעה שלו

באמצעות בינה מלאכותית,

מקבל היום יכולות-על של כתיבה.

הוא רואה רחוק יותר מאי פעם,

הוא יצירתי יותר מאי פעם,

הוא כותב מהר יותר מאי פעם,

הוא שובר מחסומי כתיבה

כאילו היו עשויים מנייר רטוב,

הוא מפתיע את עצמו כל פעם מחדש,

והוא כותב דראפט ראשון נקי יותר מאי פעם.

מחבר שעובד איתי על הספר החשוב שלו

היה במפגש הכתיבה הביונית לפני שבוע וחצי.

היה ושתק.

בשבוע שעבר הוא שלח לי שני פרקים לעריכה,

שניהם נקיים מהרגיל, וברמה תכנית גבוהה.

רק אחרי שהחמאתי לו עליהם

הוא סיפר לי שהוא הסתייע ב-GPT

כדי לכתוב אותם.

ו...

הוא קיצר את זמן העבודה על פרק

מ- 16 שעות ל-8 שעות.

מרשים. מבטיח.

ובמהלך השבוע שעבר נתקעתי מול המחשב

במשך כמה שעות וכתבתי,

באחת השיטות שאני אראה

בשידור חי ביום רביעי,

נובלה בת 20,000 מילים.

היא ממש לא רעה!

ואני לא אפרסם אותה לעולם

כי היא היתה רק אמצעי ניסוי ולימוד שלי

(בז'אנר שאני לא כותב בו באופן רגיל).

אין לי צורך לפרסם אותה,

כי ייקח לי בסך הכל כמה שעות

כדי לכתוב אחרת, טובה ממנה פי כמה

(יש לי כבר כמה רעיונות).

למעשה, במהלך המסלול הזה

אני אכתוב ספר באורך מלא,

בשידור חי למשתתפים במסלול.

יראו בדיוק מה אני עושה

ואיך אני עושה את זה.

ואת הספר הזה אני כן אוציא

(היום נורא זול להוציא טקסט טוב).

ומה לגבי היצירתיות שלי?