• talbe4

קורס חדש לעריכה ספרותית ואגו. של המחבר, העורך וגם שלי.

אמש, במהלך השיעור שהעברתי בקורס העריכה הספרותית (מחזור 7)

נדדה השיחה לענייני האגו היצירתי.

סליחה, לא נדדה.

אני כיוונתי אותה לשם במיוחד,

בגלל כל מיני מקרים שקרו לאחרונה

והדגישו בעיה שאני חייב לטפל בה.

מעורבות של עורך היא, אפריורית,

דבר שעלול לפגוע באגו של מחבר.

אני אומר את זה בעיקר כמחבר בעצמי,

כסופר שמאוד מאוד גאה ביצירות שהוא כותב

(שלוש מהן יוצגו בדוכן שלנו בשבוע הספר)

וכאחד שסבל מילדות מאגו מוגדל ודלקתי,

כזה שכל נגיעה בו כואבת עד צרחות.

אני גם אומר את זה כעורך מנוסה מאוד,

שעשה שגיאות בעבר ולומד מדי יום

איך לא לעשות אותן בהווה ובעתיד.

עורכים טריים, שמגיעים ישר מהקורס,

בכלל נוחים לחטוא בזה.

הם באים מתוך המון כוונות טובות,

ידע גדול ומעמיק במיוחד,

מוטיבציית על,

וקל להם מאוד לטעות בזה

ולעשות over doing.

דווקא מתוך הרצון הכי טוב.

אז היה דיון סוער,

ואחד מהסטודנטים, שגם לומד

(או לומדת, אני שומר על הג'נדר מעורפל בכוונה)

ציור

הודה שאם המורה שלו לציור

רק נוגע לו במכחול לקו דקיק אחד -

הוא לא מסוגל נפשית (!)

לחתום את השם שלו על הציור.

עד כדי כך.

אגו זה דבר קטלני,

קנאה זה דבר רעיל,

והתבצרות ב"רק שלי"

היא דבר מחליש ופוגע ביצירה.

ואני נזכרתי איך טיפלתי

בבעיית האגו של עצמי,

ואיך קרה שהיום אני מקבל

באושר ובשמחה

כל עריכה שעושים לי,

כל הערה שנותנים לי,

כל רעיון נפלא שלא מגיע ממני.

השיטה:

(נא לרשום ולתרגל)

אני עוד יותר מגדיל את האגו הגדול שלי

ואני מרחיב אותו כך שהוא כולל ומכיל

את כל כל כלללל האנשים שבצוות שלי.

אנשים שאת זמנם ומוחם ורוחם שכרתי לתועלתי

(בכסף, בידידות, בזמן, זה לא חשוב).

וכך, במקום להיות לירון הקטון והקנאי ליצירתו -

פתאום אני מולטי-מגה-רון שמכניס את הרוח תחת כנפו.

במקום להיות אסופת איברים של אדם אחד -

אני אסופת איברים של חבורה שלמה וחכמה,

בבחינת "כולם בשביל אחד".

במקום לחשוש ש"הרעיון לא שייך לי אלא למישהו אחר",

אני יודע בביטחון ש"גם המישהו האחר שייך לי!"

זה כמו מיליארדר שנוסע ברולס רויס שלו.

הוא נוהג ברכב בעצמו? מה פתאום.

יש לו נהג.

אז גם הרכב שלו, גם הנהג שלו,

וגם המחמאות הן שלו.

כשאני משלם למישהו שיעזור לי -

הוא הופך להיות חלק בלתי נפרד

ממני ומהאגו שלי.

הוא לא מאיים עליי.

הוא מחזק אותי.

הוא מגדיל אותי!

כל האנשים כאן,

המחברים הנפלאים האלה

שיציגו יחד איתי בשבוע הספר,

(ויחד עם עשרים נוספים)

עשו בדיוק את זה.

ואני, הפועל הדי שחור שנמצא שם

מתחת לאפיריון שלהם -

גאה מאוד שזכיתי להיות שייך להם



ולעניין העריכה הספרותית:

הצטברו לנו שמונה אנשים שפיספסו

את הרישום לקורס העריכה הנוכחי

ורוצים לבדוק כניסה לקורס העריכה הבא,

שיתחיל בספטמבר.

לכן אני מקיים מפגש הרשמה מוקדמת,

ביום ראשון, בו אני ארחיב על הקורס

והמבנה המעודכן שלו,

וגם אאפשר להירשם מיידית

(רק לאחר ועדת קבלה)

בהנחה ממש ממש משמעותית.

כאן נרשמים, גם לקבלת הקלטת המפגש.

5 צפיות0 תגובות