עריכת תוכן לספרי עיון לקהל הרחב, וכדורגל בקטנה

מאת לירון פיין

ספרי עיון נכתבים במטרה להעביר ידע חשוב, או מפתיע, או מעורר השראה. בין ספרי העיון לקהל הרחב נכללים סיפורים על המצאות, אוטוביוגרפיות של אנשי עסקים ועוד. עריכה ספרותית של ספרים כאלה נקראת גם עריכת תוכן.

עריכת תוכן: השאלות שצריך לשאול

בתהליך של עריכת תוכן, העורכים ישאפו למצוא את הסיפור שבבסיס דבריכם, ועימו את המוטיבציה לכתוב אותו ואת המוטיבציה לקרוא אותו. לשם כך הם צפויים לשאול שאלות במטרה לעזור למחברת (או למחבר) להפיק את הספר המדויק ביותר והמקיף כראוי. מאחר ורוב המאמרים כתובים בלשון זכר, את זה נכתוב דווקא בלשון נקבה. שיוויון צריך שיהיה.

 

להלן כמה שאלות שיש להניח שעורכת התוכן תשאל, ואפשר להתחיל להכין לפגישה עימה:

  • מי יקרא את הספר שלך? למי את כותבת אותו? מי קהל היעד? מי צריך אותו?

  • מה תרצי שהקורא יקבל מהספר? האם תרצי שהקורא ילמד מיומנות מסוימת? האם הקורא יבין תחום חדש בעולם? אולי הקוראת תעבור חוויה שתשנה אותה? אולי הקורא יעבור חוויה רוחנית ובכך ישתפר עולמו?

  • אילו ספרים כבר יש בתחום? מה החידוש של הספר שלך על פני מה שכבר קיים?

 

בניית ספר עיון

חלק מהשלבים תהליך עריכת תוכן יכללו שאלות כגון "מה המסר של הספר", למשל אם מדובר בספר אוטוביוגרפיה או בספר שיפור עצמי. או "מה אני רוצה שהקורא ילמד" אם מדובר בתחום דעת שרצוננו להנגיש לקהל הרחב. לאחר שהמחברת והעורכת שלה מגלות את ה"מה" הזה, מגיע השלב לבחון יחד את ה"איך".

אנחנו הרי רוצים שהקוראת תקבל ערך מקריאת הספר. אנחנו רוצים שיהיה באפשרותה לקחת את הידע ולהשתמש בו בחיים, בדרכה שלה. אנחנו יודעים שכל ידע הוא מבורך, ובצד התמחות והתמקצעות שמאפיינת את האקדמיה בת ימינו יש בעולמנו מקום של כבוד גם לאינטרדיסציפילנריות שהיא הכרחית לחיים, לצמיחה ולהתפתחות. לכן יש טעם להנגיש ידע ויש טעם לשתף את הציבור בצורת ההסתכלות שלנו על העולם.

וזה אחד התפקידים החשובים של עורכת התוכן. לברר איזה ידע מקדים דרוש לקוראת כדי להפיק את המרב מהספר. לעזור למחברת לסדר את הידע המקדים וגם את הידע שלשמו הספר נכתב בצורה שתתמוך בדרך שהקורא יעשה בעת הקריאה. במקומות כאלה מחברי ספרים יכולים למעוד, שכן הם כבר יודעים את כל מה שיש לדעת בתחום עד היום. אדגים את הדבר בעזרת השאלה "מהו פנדל".

מי ששואלת "מה זה פנדל", בדרך כלל מקבלת את התשובה: בעיטת עונשין. אבל מה רוב הנשמות הטהורות הגבריות שבאות להסביר לנו שוכחות לספר לנו (אלא אם קראו את הפוסט שלי בנושא בפייסבוק)? שבכדורגל יש חוקים לגבי מה מותר ואסור לעשות בקרבת השער (רחבת ה-16 מטר) ורק אם עוברים על החוקים האלה מקבלים עונש שנקרא בעיטת עונשין מ-11 מטר, כלומר פנדל.

כלומר: רוב הבחורים לא מספרים לנו את החוק, ולכן אנחנו לא מבינות את העונש. לבחורים החוק כל כך ברור, שהם לא טורחים לדבר עליו משום שהוא המובן מאליו.

כשמבצעים עריכת תוכן, על העורכת לציין את המוקדים שזקוקים להבהרה, כדי שבשום שלב הקוראת לא תרגיש נטושה, כמי שאין לה קרקע מוצקה לדרוך עליה. קוראת ללא אחיזה תעבור לקרוא ספר אחר, והסיכוי שתחזור לספר המסוים הזה... לא משהו.

לשון הספר: חלק מתהליך עריכת תוכן

וזה מביא אותנו לעניין נוסף – באיזו שפה כדאי לכתוב את הספר? האם להשתמש ב"פנדל" או ב"בעיטת עונשין"? גם על זה לעורכת התוכן יהיה מה להגיד. ייתכן שהיא תמליץ להשתמש בעברית, כדי להקל על הקורא שמתמודד עם חומר חדש. ייתכן שתמליץ על המילה הלועזית – כי היא קצרה או ברורה או שגורה או שיש ערך מסוים בלהכיר אותה.

קשה לי כשיש חוסר עקיבות (המילה התקנית ל"עקביות") בכתיבת מילים וביטויים. עם זאת, בין מונחים בספר אני נוקטת גמישות מסוימת. אם בחרתי ב"פנדל", כנראה שבמופע-שניים הראשונים אכתוב גם "בעיטת עונשין", אבל תמיד ארוץ עם הבחירה שלי לכל אורך הספר. אבל זה לא אומר שאבחר ב"פאול" לציון עבירה. ייתכן שאשתמש רק בעבירה. כל מונח מצדיק חשיבה מחדש והתייעצות של הכותבת ועורכת התוכן. המטרה היא לעזור לקורא להפנים ולזכור את החומר שאנחנו רוצים לתת לו.

מה מקבלים מכתיבת ספר עיון

אם מצאתם משהו, המצאתם משהו או גיליתם צורך כלשהו, ואתם מביאים את הידע שלכם לעולם, מגיע לכם "כל הכבוד". מחכות לכם תועלות רבות בזכות זאת.

מפעל חיים – גם אם אתם צעירים, אם גיליתם משהו חדש או דרך חדשה להשתמש בדבר ישן או כל דבר שהוא, הרי שזה מפעל חייכם עד לרגע זה. שאפו. תודה על שאתם מוכנים בנדיבות לחלוק בידע לרווחת הציבור.

מיתוג – כשאתם שמים את עצמכם בקדמת הבמה, ומציגים את הידע שאספתם או פענחתם, אתם ממתגים את עצמכם. אנשים יכירו אתכם, יבינו שיש ערך למה שאתם אומרים, ואולי ירצו לשאול אתכם וללמוד מכם עוד. הקוראים כבר ידעו שיש עם מי לדבר בתחום.

אוטוריטה – כתיבת ספר עיון הופכת את המחברת לבעלת סמכה בתחום, ונא לא להצטנע. תהיו ענווים, כלומר מדויקים. הכירו בתרומתכם הפוטנציאלית בהבאת מפעל חייכם עד כה לידיעת הציבור. הענווה טובה לכולם – גם לכם על הכרתכם בערך עצמכם ובערך של מה שאתם מביאים, וגם לציבור, שצריך לדעת שאפשר וכדאי לסמוך עליכם. ואם אין עדיין את מה שאתם רוצים לומר על מדף הספרים, או אם אין את זה בדרך שבה אתם רוצים לומר זאת, אז אתם בפירוש האדם המתאים ביותר לכתוב את זה ולקבל על כך את ההכרה.

בכך שתביאו לעולם את הידע שלכם תתרמו לצמיחה האישית של כל מי שיבחר ללמוד מכם. אני מאמינה שלכל אחד יש מה לומר, ומכל אחת אפשר ללמוד. ואם מישהו טורח לכתוב את הדברים שלו, כנראה יש מי שצריך לקרוא אותם.

 

נכתב ע"י יעל שלמון ברנע – עורכת ספרותית בבית העורכים

  • Facebook

©2020 by בית העורכים