בערך מיליון שאלות קיבלתי על מסלול העריכה העצמית שיכול לחסוך לחלק מהמחברים עד 20,000 ש"ח ואולי יותר ולאפשר להם להוציא את הספר שלהם לאור בדרך הבאמת הכי זולה שאפשר. 1. השאלה הנפוצה ביותר: זה מתאים לי? התשובה: אם יש לך כישרון כתיבה - כן, במיוחד בתנאים האלה: *התקציב שלך לא מאפשר עריכה ספרותית מקצועית - אבל יש לך כישרון, רצון ולהט להוציא אותו *לא מתאים לך שיבוא עורך וישנה לך את הטקסט. עדיף לך לערוך בעצמך, לפי הטעם והרצון והמקוריות שלך *כתב היד שלך מיועד להישלח להוצאות הספרים המסור

טרי בזכרוני מהטקסט של אמש באקדמיה, בו לדעתי עשינו פלאים - או פלאות, לא בטוח מה הג'נדר הנכון כאן: 1. יש לך ערימת דמויות בסצנה? יופי. מכניסים אותן אליה לאט לאט ובהדרגה, נותנים לקוראים להתרגל ולמצות דמות ורק אז מזכירים את הבאה. 2. בכל פעם שדמות נכנסת לסצנה, אלה שכבר מוזכרות מגיבות אליה, והיא כמובן מגיבה אליהן. 2.5 לעולם לא להתחיל טקסט בשתי פסקאות של "אני אסביר לקוראים מי הדמויות ואיפה הן נמצאות". אפשר להתחיל במשפט שניים של תיאור הסביבה, אבל אז מייד לצלול לצבעים אחרים בטקסט, אישי

היה היו ארבע חברות. *** ...ולפעמים אנחנו כותבים כדי לצרוח. אנחנו צורחים את הכאב שלנו. האישי, החברתי, הכללי. אנחנו צורכים כדי לשתף, כדי לרפא, כדי לשנות. אנחנו לא יכולים להפסיק לכתוב עד שהכאב הזה מקבל את הצרחה שהוא צריך לקבל. כן, בפרוזה. בסיפור שלא קרה באמת, אבל כמותו קורה שוב ושוב. ואסור שיקרה. כזה כאב תמצאו בספר החשוב והחדש הזה: (עוד חשוב: היום ניתן - וממש צריך - לרכוש אותו בעשרה ש"ח כדי לקרוא ולכתוב עליו ביקורת באתר Evrit. הביקורת שלך תביא אליו עוד קוראים, ובמקרה של הספר ה

אתמול היתה לי פגישת סטטוס (כן, היו בחירות. אז מה) עם כותבת יקרה, שרוצה לייצר טוויסט בעלילה בזכות שימוש בגוף שלישי מוגבל. זה עניין אותי. בדקתי. ו... התברר שלא לימדתי מספיק טוב את עניין הגוף השלישי המוגבל. אותה כותבת, ש-IQ לא חסר לה בכלל (ויש לה גם רעיון מבריק לספר), הבינה ממני שהוא מוגבל כי הוא "לא מאפשר כניסה למחשבות". אופס. כנראה שבאמת לא לימדתי את זה טוב. הרי גוף שלישי מוגבל - מאוד מאפשר כניסה למחשבות! כנראה שהטעות קרתה בגלל המילה "מוגבל", שהיא בעייתית. זו מילה עם קונוטציה

1995. יצחק רבין בשלטון, אחרי בחירות שהיוו הכרעה ברורה. והוא עובד מהר. הסכמי שלום נחתמים. תהליך אוסלו בעיצומו. רוח חדשה (טובה או רעה, אני לא קובע) מנשבת. ועל ספלי האופוזיציה נמצא אחד, ביבי נתניהו, שתפקידו החשוב ביותר עד אז היה שגריר ישראל באו"מ. הוא נקלע לואקום מנהיגותי שנוצר אחרי פרישת יצחק שמיר מראשות המפלגה, ומוצא את עצמו... מנהיג? אף אחד לא תופס את האח הקטן של יוני נתניהו, שהיה מנהל המכירות של חברת ארונות לא גדולה (אפילו היגר לתקופה לארה"ב) כמנהיג. הוא אנדרדוג. אבל אנדרדוג

עוד לא נרשמת לסדנת ה - רגע, אם נרשמת אז אפשר לדלג לחלק שאחרי התמונה - ננו ריימו החיני חינמית שלי? חבל, חבל. ממש חבל. כל יום רביעי, 21:00, זום מיוחד שמתחבר לאקדמיה לסופרים, והשיעורים התיאורטיים גם מוקלטים ומחכים לנרשמים במסגרת קורס מיוחד. גם הוא חינמי לנרשמים, אבל... המפגש הראשון יצא כל כך מוצלח, והשיעור שאני מעביר היום מהווה שדרוג של תהליך מסודר שנמצא עד היום רק באוצר, שכנראה שבסיום הננו אני אארוז את הכל לאיזה קורס קטן בתשלום. לא למי שנרשמים עכשיו, כמובן. כדי להשתתף במפגשים

התחיל דיבור על זיקיות ודרקונים (סדנת הכתיבה החדשה למתקדמים) ושאלו אותי כל מיני שאלות. איכשהו התשובה שלי היתה, "כדי להעז". ואז שאלו אותי, כמו שאני שואל תמיד את המחברים שאני פוגש, "למה". למה להעז? וזה כבר חייב אותי לחשוב יותר. למה להעז? למה לי להיכנס לטריטוריה לא ממופה? למה לי לעשות משהו שאף אחד לא עשה מעולם? למה להעלות את המילים על הבמה ולתת להן לרקוד, ולהרקיד נשמות? כי משעמם. זו האמת. משעמם כל הזמן אותו דבר. אני מלמד, מסורתית, טכניקות כתיבה, וזה נהדר וחשוב וחובה לכל כותב וכות

פיתרון הפלא להוצאת ספר - האמנם? רץ איזה דיון בפייסבוקים של איזו סופרת, לא חשוב מאיזה מגדר, שמתלוננת שמחירי הוצאת ספר ממש גבוהים וממש ממש...

אזהרה: פוסט לשוחרי הרוחניות בלבד! ועכשיו, כשכל הכופרים (כמוני) התפזרו, נכון שזה יפה? כדרכנו בקודש ובחול, אנחנו עוזרים לכל מי שעורכים...

ביום שישי שלחתי לך אימייל שביקש את עזרתך כאן: חלפו ארבעה ימים. זו התמונה החדשה: שנאמר, "מצא את ההבדלים". ההתגייסות למען הספר של סיון...

אמש, במהלך השיעור שהעברתי בקורס העריכה הספרותית (מחזור 7) נדדה השיחה לענייני האגו היצירתי. סליחה, לא נדדה. אני כיוונתי אותה לשם במיוחד,...

"מה הסוד שלך?" שאלה אותי מישהי אתמול. "איך אתה עושה את זה?" זה היה קצת אחרי פגישת רעיון גדול, שעשתה מהפיכה לא קטנה בספר חדש שנכנס אלינו...

כמעט שנה חיכיתי לרגע הזה. כמעט שנה התאפקתי. שתקתי. כמעט שנה לא צרחתי מדי יום לעולם שאחד מהספרים הכי מעניינים בעולם (!) נערך אצלנו, בשושו....

חטפו אותי לדובאי. באמת, אני לא צוחק. אני נמצא עכשיו כנגד רצוני (זה סיפור מעניין, אספר לך בפעם אחרת) בעיר ההזויה ביותר בעולם... ואתמול...

"אחרי החגים" כבר כאן, וזה הזמן להתחיל להשחיז את כלי השיווק ולהכין את הספרים שלנו למכירות הקיץ. כל מה שאני כותב כאן - אלה דברים שאני...

את "סוף איכילוב" התחלתי לכתוב ב-1996, ותאריך הקובץ השמור הראשון שלו הוא ה-8.8.1998. זה היה לפני 24 שנים. שייה אללה. הוא היה ספר טוב. קצר...

עדכון: התכניות לשבוע הספר שלנו מתחממות מאוד. הולך להיות אקסטראורדינרי. עוד עדכון: גרסה חדשה ועריכה של "סוף איכילוב" תצא לאור! זה אחד...

חשוב: המבצע מוגבל בזמן (עד יום חמישי) והוא עוד יותר מוגבל במלאי. הוא גם די מטורף בהנחה. אבל רגע לפני הפרטים, כמה מילים: (זו טכניקה ליצירת...

עשיתי איזה סיכום קטן של הזמן האחרון. של דברים בהם הייתי שותף, דברים שעזרתי להם לצאת, אנשים שהייתי חלק מהמסע שלהם. בלי סדר מסויים. רק מה...

שבוע הספר, כן או לא? השנה, כידוע, אנחנו כן. זו תהיה הפעם הראשונה שלנו שם, במרחץ הזיעה הספרותי בתל אביב. אולי גם הספרים שלך, אם יש לך,...