1995. יצחק רבין בשלטון, אחרי בחירות שהיוו הכרעה ברורה. והוא עובד מהר. הסכמי שלום נחתמים. תהליך אוסלו בעיצומו. רוח חדשה (טובה או רעה, אני לא קובע) מנשבת. ועל ספלי האופוזיציה נמצא אחד, ביבי נתניהו, שתפקידו החשוב ביותר עד אז היה שגריר ישראל באו"מ. הוא נקלע לואקום מנהיגותי שנוצר אחרי פרישת יצחק שמיר מראשות המפלגה, ומוצא את עצמו... מנהיג? אף אחד לא תופס את האח הקטן של יוני נתניהו, שהיה מנהל המכירות של חברת ארונות לא גדולה (אפילו היגר לתקופה לארה"ב) כמנהיג. הוא אנדרדוג. אבל אנדרדוג

עוד לא נרשמת לסדנת ה - רגע, אם נרשמת אז אפשר לדלג לחלק שאחרי התמונה - ננו ריימו החיני חינמית שלי? חבל, חבל. ממש חבל. כל יום רביעי, 21:00, זום מיוחד שמתחבר לאקדמיה לסופרים, והשיעורים התיאורטיים גם מוקלטים ומחכים לנרשמים במסגרת קורס מיוחד. גם הוא חינמי לנרשמים, אבל... המפגש הראשון יצא כל כך מוצלח, והשיעור שאני מעביר היום מהווה שדרוג של תהליך מסודר שנמצא עד היום רק באוצר, שכנראה שבסיום הננו אני אארוז את הכל לאיזה קורס קטן בתשלום. לא למי שנרשמים עכשיו, כמובן. כדי להשתתף במפגשים

התחיל דיבור על זיקיות ודרקונים (סדנת הכתיבה החדשה למתקדמים) ושאלו אותי כל מיני שאלות. איכשהו התשובה שלי היתה, "כדי להעז". ואז שאלו אותי, כמו שאני שואל תמיד את המחברים שאני פוגש, "למה". למה להעז? וזה כבר חייב אותי לחשוב יותר. למה להעז? למה לי להיכנס לטריטוריה לא ממופה? למה לי לעשות משהו שאף אחד לא עשה מעולם? למה להעלות את המילים על הבמה ולתת להן לרקוד, ולהרקיד נשמות? כי משעמם. זו האמת. משעמם כל הזמן אותו דבר. אני מלמד, מסורתית, טכניקות כתיבה, וזה נהדר וחשוב וחובה לכל כותב וכות

מבט קצר לעתיד: מייד אחרי סוכות אפשר יהיה להיכנס לשני מסלולי כתיבה מיוחדים. האחד, קופיטלינג , מיועד לפרנסה (למי שרוצה לעבוד בכתיבה או לשווק באמצעותה) ובו אני מלמד את רזי הסטוריטלינג והקופירייטינג. והאחר, זיקיות ודרקונים, מיועד לנשמה (למי שרוצה ליהנות עד בלי די מ כתיבה יצירתית במיוחד ) ובו אני מיישם לראשונה טכניקות משחק - במילים. שניהם במחירים ממש אטרקטיביים, והשאלה היא רק מה מתאים לך יותר.