אחד הרגעים הכי הרסניים בחיי כל כותב הוא הרגע שבו הוא פותח ספר מוגמר מהמדף, קורא שתי שורות, ואז מסתכל על מה שכתב אתמול ואומר לעצמו: "זה חרא. אני חרא." אבל יש טעות בסיסית שם. הטעות: להשוות דברים שאי אפשר להשוות הספר שפגשת בחנות עבר שנים של עבודה. עורך ספרותי. עורך לשון. מגיה. שינויים, קיצורים, תוספות, ועוד שינויים. לפעמים חמש שנות כתיבה של הסופר עצמו, ועוד שנה של ליטוש עם הוצאת הספרים. הדראפט הראשון שלך הוא לא ספר. הוא חומר גלם. כמו שפלדה גלמית היא לא גשר — גם כתיבה ראשונה היא

עריכה עצמית היא השלב הכי חשוב בכתיבה. אפילו יותר מהכתיבה עצמה. אני יודע על מה אני מדבר. הרי אני כותב, כמקצוע, כבר מעל 30 שנה. ו...   ואין...