המטרה המוחשית: העוגן שמונע מהעלילה ללכת לאיבוד

כותבים רבים מוצאים את עצמם בוהים בדף הלבן, לא בטוחים לאן הסיפור אמור להתקדם מכאן. הבעיה הזו נובעת לרוב מכך שהשאיפות של הדמות נשארות ברמה המופשטת והפנימית בלבד. כשהדמות רק "רוצה להיות מאושרת" או "מחפשת משמעות", העלילה מאבדת את עמוד השדרה שלה. ללא יעד ברור שאפשר להצביע עליו, הכותב הולך לאיבוד בתוך רגשות ותחושות, והסיפור הופך לרצף של סצנות סטטיות שאינן מובילות לשום מקום מוחשי.

הפתרון טמון בהפיכת הרצון המופשט למטרה פיזית ומוחשית שניתן "לצלם". הטיפ המרכזי הוא להעניק לדמות חפץ או הישג פיזי שהיא חותרת אליו: גביע מוזהב, חוזה חתום, או טבעת נישואין. ברגע שיש מטרה כזו, העלילה מקבלת עוגן. המטרה המוחשית מאפשרת לכם לתכנן את הצעדים הבאים של הדמות בצורה הגיונית, שכן כל פעולה צריכה לקרב אותה לאותו חפץ או אישור פיזי, מה שיוצר מתח פנימי וחיצוני מתמיד.

המשך הפתרון דורש מהכותב לבחון כל סצנה דרך העדשה הזו: האם הפעולה הנוכחית מקדמת את הדמות אל העוגן הפיזי שלה? אם הדמות רוצה צדק, המטרה צריכה להיות פסק דין מרשיע ביד; אם היא רוצה הכרה, המטרה היא תעודת הצטיינות על הקיר. ככל שהמטרה תהיה ויזואלית וברורה יותר, כך יהיה לכם קל יותר לכתוב את העמוד הבא, כי הפעולות הנדרשות להשגת חפץ פיזי הן תמיד ברורות ודינמיות יותר ממחשבות גרידא.

המידע שטיפ הכתיבה הזה מציע, יחד עם מאות טיפים שונים והדרכות כתיבה מעמיקות, נמצא במדריך הכתיבה היוצרת הנמכר ביותר בישראל, "מדריך הכתיבה של אוג" (חפשו בחנויות ובגוגל).