הסופר הממוצע הוא שקרן פתולוגי. הוא לא משקר לקורא שלו, זה חלק מהחוזה ביניהם. הוא משקר לעצמו. הוא יושב מול המקלדת, כוס קפה קרה לידו, ומדמיין איך הגיבור שלו מבצע סדרת פעולות שקיימת רק בסרטים מצוירים. הוא כותב שהגיבור קפץ מעל הגדר, שלף אקדח, דרך אותו באוויר ונחת בגלגול מושלם תוך כדי שהוא יורה שלוש יריות מדויקות במרכז המטרה. נשמע נהדר, נכון? זהו, שלא. במציאות, הגיבור הזה היה כנראה שובר את הקרסול בנחיתה, והכדור היחיד שהוא היה יורה היה פוגע בענן חולף או בברך של עצמו. הבעיה של רוב הכ

גלו למה כתיבה אותנטית שבוערת בכם היא המפתח להפיכת קוראים לשגרירים נלהבים של היצירה שלכם.

השנה האחרונה הבהירה לנו שגם המוסדות המקודשים ביותר יכולים להירקב מבפנים. פרסי ההוגו, פעם חותמת האיכות הנחשקת ביותר בעולמות המדע הבדיוני והפנטזיה, הפכו מזירה של חגיגה ספרותית לזירת תאונה ביורוקרטית פוליטית. מה שקרה שם בצ'נגדו הוא לא סתם תקלה טכנית או אי הבנה מנהלתית. זו היתה קריסת מערכות שמספרת את הסיפור של העידן הנוכחי: הניסיון להנדס ספרות, לסנן אותה דרך פילטרים של פחד, ריצוי ואלגוריתמים של 'מה יגידו'. אבל בתוך כל האפר הזה, צומחת מהפכה אמיתית. היא לא קשורה לפרסים, היא קשורה ל

גלו כיצד לבחור נכון את נקודת המבט בסיפור שלכם בעזרת שאלת ה-למה, ושפרו את אמינות הטקסט עם טיפים מתוך מדריך הכתיבה של אוג.

גלו למה ציות עיוור לכללי כתיבה הופך ספרים למשעממים ואיך שבירת הכללים הנכונה תהפוך את הכתיבה שלכם לאמנות בלתי נשכחת. טיפים לסופרים ולעורכים.