תירגול אסוציאציות לכתיבה מדויקת יותר
המוח שלנו הוא מכונת אסוציאציות.
כלומר, מכונת הקשרים.
כל דבר שהוא חווה - מייד מזניק החוצה
הקשרים לזכרונות שכבר קיימים אצלו.
נגיד, קומקום.
מה עבר לך בראש כשקראת את זה?
האם ראית קומקום בעיני רוחך?
ואם כן, האם הוא היה מתכתי, מונח על הגז?
ו... האם היתה לו זרבובית (זורבה-מה?)
אלומיניום כזו, מעוקלת?
שמעת את שריקת הקומקום מתגברת?
ואולי ראית משהו אחר לגמרי,
קומקום מפלסטיק, מחובר לחשמל,
והצליל שרץ לך בראש היה
אותו "פלאק" של ניתוק המתג החשמלי?
שני אנשים קראו "קומקום".
כל אחד ראה בעיני רוחו
משהו אחר לגמרי.
כל אחד היה בגיל אחר.
עבר ילדות אחרת.
שתה ממעיין שונה של זכרונות.
איך זה משרת אותנו בכתיבה?
כל מילה שנכתוב תעלה אסוציאציה
במוח של הקוראים שלנו.
ככל שנכתוב אותה יותר מדויק,
כך האסוציאציה תהיה מןבחנת יותר.
ו... טקסט רץ הוא לא יותר מאשר
שורה של אסוציאציות,
בזו אחר זו.
כלומר: כשמישהו קורא את הטקסט שלך,
הוא בעצם מכפיף את עצמו
לאסוציאציות שרצית לעורר אצלו.
כלומר:
במהלך הכתיבה שלך
(ויותר נכון, במהלך שכתוב דראפט 2),
צריך לשים לב לעניין הזה
ולהחליט איזה אסוציאציות
בא לך להעלות אצל הקוראים.
ועכשיו אני אשלח אותך לתרגל
כתיבה של טקסט חופשי מבוסס אסוציאציות.
הכתיבה הזו לא צריכה להגיע
לכדי פסקאות ומשפטים קוהרנטיים.
להיפך, היא צריכה להיות מבוססת
על מושכים ומונחים "מעוררי מוח",
כאלה שיציתו אצלך תמונות וניחוחות.
תירגול של כתיבת אסוציאציות
יפתח אצלך את היכולת
להפוך את הטקסט שלך
להר געש ממנו בוקעים
הזכרונות והדימויים שלך.
הר געש שנמצא אצל הקוראים שלך.
https://bit.ly/3H5sYK4
