הכוח שבסובייקטיביות: למה לוותר על המספר יודע הכל?

כותבים רבים נופלים למלכודת של "מספר יודע כל", כזה שמתווך לקורא את המציאות באופן אבסולוטי ומסביר כל מניע נסתר. הבעיה היא שבחיים האמיתיים אין "בת קול מהרקיע" שמפרשת עבורנו את ההתרחשויות או מסבירה את כוונותיהם של האנשים סביבנו. כשהקורא מקבל את כל התשובות על מגש של כסף, הסיפור מאבד מהאותנטיות שלו ומהמתח הפנימי שנובע מחוסר הוודאות האנושי הבסיסי.

הפתרון טמון באימוץ הלוגיקה של "העולם כבמה" דרך נקודת מבט מוגבלת, בין אם מדובר בגוף ראשון ובין אם בגוף שלישי מוגבל. טיפ הכתיבה שלי הוא להפסיק לנסות להיות אובייקטיביים; תנו לקורא לחוות את המציאות רק דרך העיניים, האוזניים והמחשבות של הדמות שלכם. בכך שאתם מצמצמים את הידע של הקורא לזה של הדמות, אתם מייצרים תמונת מציאות חזקה בהרבה שמחקה את הדרך שבה כולנו חווים את העולם.

מעבר לכך, עליכם לוותר על החלוקה הדיכוטומית של "גיבורים" מול "רעים" אבסולוטיים. בסיפור מעולה, כל דמות פועלת מתוך הצדק הסובייקטיבי שלה ורואה את עצמה כגיבורה בדרמה הפרטית שלה. הטיפ הוא לבנות דמויות שמצדיקות את מעשיהן מתוך תפיסת עולם פנימית קוהרנטית, גם אם הן טועות או פוגעות באחרים. כך נוצרת מורכבות ספרותית אמיתית שמעוררת בקורא מחשבה ודיון.

המידע שטיפ הכתיבה הזה מציע, יחד עם מאות טיפים שונים והדרכות כתיבה מעמיקות, נמצא במדריך הכתיבה היוצרת הנמכר ביותר בישראל, "מדריך הכתיבה של אוג" (חפשו בחנויות ובגוגל).