הסוד לאיזון מושלם בסיפורת: עקרון ה"זר המוכר"

כותבים רבים נתקלים במחסום משמעותי כשהם מנסים ליצור עולם פנטסטי או עתידני: היצירה שלהם נוטה לאחד משני קצוות בעייתיים. מצד אחד, היא עלולה להיות גנרית וצפויה מדי, כזו שמרגישה כמו העתק דהוי של סיפורים שכבר סופרו, ומצד שני, היא עלולה להיות כה מוזרה ומופשטת עד שהקורא מאבד אחיזה ומתקשה למצוא עוגן רגשי. התוצאה היא תחושת ניכור שמונעת מהקהל להישאב לתוך החוויה האסקפיסטית שביקשתם לבנות עבורו.

הפתרון טמון בנוסחת ה-MAYA (Most Advanced Yet Acceptable), או בתרגום לעברית: "הכי מתקדם ועדיין מתקבל על הדעת". כדי ליישם את עקרון ה"זר המוכר" בכתיבה שלכם, עליכם לוודא שהאלמנטים בסיפור – בין אם אלו דמויות, חוקי עולם או טוויסטים בעלילה – יהיו מספיק "זרים" כדי להצית את הדמיון ולעורר סקרנות, אך בו בזמן מספיק "מוכרים" ואנושיים כדי לעורר הזדהות. טיפ הכתיבה כאן הוא לבנות גשר בין המופלא ליומיומי: גם אם הגיבור שלכם הוא חייזר בעל שלוש עיניים, הרצונות והפחדים שלו חייבים להיות כאלו שכל אדם בשר ודם יוכל להבין.

דוגמאות קלאסיות לכך ניתן למצוא ביצירות מופת כמו "חולית" של פרנק הרברט או סיפורי הרובוטים של אייזק אסימוב. ב"חולית", העולם הוא מדברי וקיצוני עם טכנולוגיה עתידנית, אך המאבקים הפוליטיים והיחסים המשפחתיים נטועים עמוק בהיסטוריה האנושית המוכרת. אסימוב יצר רובוטים מתוחכמים, אך כפף אותם לחוקים לוגיים ומוסריים שנוח לנו לעקוב אחריהם. כדי להצליח, קחו את הרעיון הכי פרוע שלכם ועגנו אותו ברגש בסיסי אחד – קנאה, אהבה, או רצון בחופש – וכך תמנעו מהתוכן להפוך לבלתי מובן.

המידע שטיפ הכתיבה הזה מציע, יחד עם מאות טיפים שונים והדרכות כתיבה מעמיקות, נמצא במדריך הכתיבה היוצרת הנמכר ביותר בישראל, "מדריך הכתיבה של אוג" (חפשו בחנויות ובגוגל).