עריכה עצמית והשייפן המיומן

עריכה עצמית היא השלב הכי חשוב בכתיבה.

אפילו יותר מהכתיבה עצמה.

אני יודע על מה אני מדבר. הרי אני כותב, כמקצוע, כבר מעל 30 שנה. ו...

ואין טקסט שאני לא מעביר עריכה עצמית.

לא סיפורים, לא ספרים, לא פוסטים, לא פרסומות, לא תסריטים, לא אימיילים, שום כלום. תמיד חובה לבצע עריכ העצמיץ (או עריכה עצמית).

למה?

כי הכתיבה עצמה חייבת להיות נהר פראי של רעיונות, שיוצא ללא שליטה או בקרה. היא חייבת לפרוץ, להיות אינטואיטיבית, רועמת, מהלב.

הכי הכי מהלב.

אבל כשהיא כזו, היא מלאה "ליכלוכים".

פיסוק מחורבש, אותיות שנעלמו, מילים מיותרות ולא מתאימות, פסקאות ממש לא מלוטשות, שגיאות כתיב... בקיצור בלגן.

היא אולי מהלב של הכותב - אבל היא לא תיכנס ללב של הקוראים, כי היא מלאה בליכלוכים.

היא לא מנוסחת היטב. היא בוסר.

וכתיבה כזו תקבל ציונים גרועים.

ולכן צריך לקחת נשימה עמוקה, לשכוח לגמרי את מה שכתבת, ואז להתחיל לערוך את זה כאילו שזה טקסט שמישהו אחר הגיש לך.

לעבור מילה מילה, משפט משפט, ולשייף ולשייף ולשייף.

צריך להקדיש לזה הרבה זמן, מחשבה, וכישרון עריכה.

או שאפשר לתת את זה ל-AI הזה שפיתחתי (בתמונה. כן, זו תמונתו האמיתית, צולם בסטודיו בשעת עבודה).הוא יעשה את השיוף במקומך.

זה מה שהשייפן המיומן כותב על עצמו:

Aני מבצע עריכה סגנונית קריטית לכל טקסט: שגיאות כתיב, הגהה, תיקוני פיסוק, חלוקה חכמה לפסקאות, ועוד. מומלץ במיוחד להשתמש בי לפני שנכנסים לעריכת סגנון של טקסטים, או לתת לי טקסט טרי שהרגע כתבת, לשיוף יסודי.

כאן שוכרים אותו (ואת החברים שלו) לעבודה אצלך.