רוחות של שינוי ועריכה עצמית
לא היה לי קל לקבל את ההחלטה הזו,
של להיות "פחות הוצאת ספרים"
ויותר "מקום שעוזר לסופרים
להוציא בעצמם, הכי טוב שאפשר"
(הנה דרך אחת שבה אני עושה את זה)
היו לי כמה שיקולים.
ראשית, "הוצאת ספרים", היום,
זה סך הכל עניין טכני.
זה בית הפקה, בעצם, בית חרושת כזה.
יש שם המון מומחיות תשומת לב
(אם עושים את זה נכון)
אבל אין שם לב.
לא יודע אם הרגשת, אבל אני איש של לב.
של יצירה. של רעיונות.
ושל להתלהב מעולמות חדשים.
שנית, הצלחה של בית הפקה תמיד תגיע
על חשבון הסופרים שלה,
כי האינטרס המובנה של ההוצאה
(לא משנה איך קוראים לה)
הוא להשקיע כמה שפחות.
אני חושב שכולם רואים לזה
דוגמאות חיות, בימים אלה ממש.
בשנתיים האחרונות אני מתגרד בכל הגוף,
כי זה פשוט לא אני.
אני לא יכול נפשית "להשקיע פחות"
(אני משלם על זה מחיר כלכלי כבד ביותר)
באנשים שהפקידו את הספר שלהם בידיי.
שלישית,
האג'נדה שלי תמיד היתה שהספר
צריך לצאת על ידי מי שכתב אותו,
שהזכויות יישארו שלו, שהלב שלו
יישאר ברשותו.
ככה אפשר לשלוט בספרים שלך,
בלב שלך, לתמיד. להוריש אותו הלאה.
ואני גם אדם שמלמד.
במהות שלי.
רואים את זה 4 פעמים בשבוע,
באקדמיה, ובעיקר בעריכות אונליין.
מה לבית הפקה וללימודי כתיבה ועריכה?
כלום ושום דבר.
אז קיבלתי את ההחלטה,
לתת מקסימום כוח וידע לכותבים עצמם,
וסיוע ועזרה במקומות שצריך.
ומרגע שקיבלתי, אני מיישם אותה.
אתמול החל המחזור הראשון
(כבר אי אפשר להצטרף)
של קורס הכתיבה הזורמת
שמעבירה יעל שלמון ברנע,
שעוזר לכותבים לכתוב עברית יותר טובה.
ובשבוע הבא, ביום שלישי (21:00),
מתחיל קורס הדגל שלנו,
לעריכה עצמית מודרכת,
שמעבירה אושרית אוחנה.
הקורס הזה הוכן במיוחד
או שרוצים לשדרג אותו משמעותית
לקראת הגשה להוצאות ספרים של ממש.
אני רוצה שמקסימום כותבים יירשמו אליו,
כי הוא מעניק את הכלים הכי מקצועיים
את הספרים שלהם.
לפעמים זה כל מה שצריך.
בגלל זה אני מוכן אפילו,
לתת להם ביטוח ואחריות,
שאם אחר כך הם ירצו שאנחנו
נערוך להם באופן מקצועי,
כל הסכום שהם השקיעו בעריכה עצמית יקוזז.
וגם אם לא,
הדרך מכתב יד שעבר עריכה עצמית
לספר שיוצא לאור, זולה ומהירה.
אף הוצאה לאור לא תגיד לך את זה,
כי זה לא באינטרס שלה.
אבל זה כן בלב שלי.
