13 סעיפים שהפכו את הכתיבה שלך למצוינת

לגזור ולתלות ליד המחשב:

​

1. העלילה היא הגלים בבריכה אותם

עושות הדמויות כדי לא לטבוע.

2. אותם גלים גורמים לדמויות אחרות

להתחיל לטבוע, והן - בתורן - מפרפרות

במים בטירוף ויוצרות עוד יותר גלים.

3. אם יש גלים בלי מי שעושים אותם

כנראה שמשהו לקוי בבניית העלילה שלך.

4. אם דמות מפרפרת במים בטירוף

אבל לא עושה גלים -

כנראה שמשהו לקוי בבניית העלילה שלך.

בכלל, פרופורציות זה חשוב.

4.5 שיא בעלילה מגיע כששני גלים מתאבכים

ויוצרים פסגה משותפת, יותר גבוהה.

5. לכל נקודה בגל העלילה יש סיבה אמיתית,

ויש לה גם השלכה אמיתית.

שתיהן צריכות להיות ברורים לקוראים.

השאלה הכי חשובה בספר היא "למה".

"למה זה קרה". וחייבת להיות תשובה טובה.

6. מתי נגמר הרקע של הסיפור

ומתחילה העלילה שלו?

ברוך הבא, אירוע מחולל:

הביט העלילתי הראשון

שמוציא את הגיבור

מאיזור הנוחות שלו

ומכריח אותו לפעול.

​

7. לא "מדרבן" אותו. מכריח!

כי אם הוא לא ישנה משהו בעלילת הספר הזה

הוא ימות. פיזית, מקצועית, או נפשית.

8. תמצית עלילה של כמעט

כל ספר טוב שקראת אי פעם:

מישהו רוצה משהו אבל קשה לו להשיג את זה.

9.מחשבות הן לא עלילה.

התלבטויות הן לא עלילה.

רגשות הם לא עלילה.

תובנות הן לא עלילה.

"מה שקורה": זו עלילה.

10. צריכה להיות סיבה ממש טובה

לייצר עלילה לא ליניארית. אבל ממש טובה.

סביר שאין לך סיבה כזו.

כנ"ל סיפורי מסגרת.

11. אם עלילות המשנה שלך

(כלומר: דמויות אחרות שרוצות משהו אבל קשה להן להשיג אותו)

לא עוזרת לעלילה הראשית -

הנחתי עבורך מסור בתחילת האימייל הזה,

אנא לעשות בו שימוש נבון.

12. טוויסט בסיפור אינו בהכרח נקודה עלילתית.

הוא נקודה תובנתית:

נוסף מידע שגורם לקוראים להבין

את הסיפור אחרת לגמרי.

(ונכון, תוספת המידע יכולה להיות עלילתית, אבל לא חייבת)

13. מתח עלילתי הוא הפוטנציאל בין המצב כרגע

לבין מה שיכול לקרות.

כדי ליצור מתח הקורא חייב להבין מה המצב כרגע...

ומה יכול לקרות.

​

​

​

לירון פיין