חוק האלימינציה בבחירת תכנים: למה פחות זה בעצם יותר

סופרים רבים נופלים במלכודת ה'יותר זה טוב יותר', ומנסים לדחוס לתוך ספר אחד אינספור ז'אנרים וקווי עלילה שונים. הטעות הזו נובעת מהרצון לקלוע לטעם של כולם – לשלב גם מדריך להעצמה אישית, גם קומדיה רומנטית וגם עולם של מדע בדיוני. התוצאה היא לעיתים קרובות יצירה מפוזרת שיוצרת אצל הקורא בלבול ותחושת חוסר מיקוד, מה שמוביל לדחייה מהירה של הספר עוד לפני שניתנה לו הזדמנות אמיתית.

הפתרון טמון בהבנת חוק האלימינציה: בני אדם לא בוחרים מה הם אוהבים, אלא פוסלים את מה שהם לא סובלים. כשאתם מערבבים אלמנטים זרים מדי, אתם מגדילים את הסיכוי שהקורא ימצא מרכיב אחד שהוא לא מתחבר אליו ויפסול את הספר כולו. טיפ הכתיבה כאן הוא להתמקד בגרעין אחד חזק. במקום לנסות לרצות את כולם, הגדירו את הזהות המדויקת של הספר שלכם והימנעו מהוספת רעשי רקע שעלולים להרחיק קהלים פוטנציאליים.

עדיף לכתוב סיפור אחד עמוק ומלא מאשר שני סיפורים רדודים שנלחמים על תשומת הלב של הקורא. כשאתם מנסים לשלב יותר מדי, העומק הרגשי והפיתוח של הדמויות נפגעים בהכרח. התמקדו בזיקוק העלילה ובוויתור על מה שאינו הכרחי לקידום הנרטיב המרכזי. זכרו שספר טוב הוא לא כזה שלא נותר בו דבר להוסיף, אלא כזה שלא נותר בו דבר להחסיר מבלי לפגוע במהות שלו.

המידע על טיפ הכתיבה הזה, יחד עם מאות טיפים שונים והדרכות כתיבה מעמיקות, נמצא במדריך הכתיבה היוצרת הנמכר ביותר בישראל, "מדריך הכתיבה של אוג" (חפשו בחנויות ובגוגל).