עולם הכתיבה הביונית - מה שהולך להיות ביום רביעי הקרוב
אבא שלי היה קורא לו סטיב טוסטר.
מצחיק.
משום מה, כל פעם שרוצים
לזלזל בפריצות דרך טכנולוגיות
משווים אותם לטוסטרים.
אבל תראו לי ילד אחד מסוף שנות השבעים
שלא היה רץ "סטיב אוסטין סטייל",
בסלואו מושן מוגזם,
תוך שהוא פולט מפיו צלילי,
המממ, א א א א א
של שרירי פלדה נמתחים -
ואראה לכם ילד שלא ראה טלוויזיה.
היה אפילו שיר על סטיב אוסטין בעברית!
של מוטי גלעדי, אני זוכר אותו מהשירוויזיון בשחור לבן.
האיש ששווה מיליונים פוצץ לנו את הדמיון.
אולי לא ידעת, אבל הסדרה המיתולוגית והקצרה
(רק 4 עונות!) התבססה על ספר, כמובן.
"סייבורג", של מרטין קיידן.
כל זה היה בסבנטיז.
והיום, כמעט 50 שנים מאוחר יותר,
עדיין אין אנשים ביוניים.
אבל עכשיו יתחילו להיות סופרים ביוניים.
וכן, זה קשור ל-GPT ולבינה מלאכותית.
וזה מפוצץ את המוח, כמעט מילולית.
המחבר הביוני,
זה שיודע להרחיב את מוחו ואת התודעה שלו
באמצעות בינה מלאכותית,
מקבל היום יכולות-על של כתיבה.
הוא רואה רחוק יותר מאי פעם,
הוא יצירתי יותר מאי פעם,
הוא כותב מהר יותר מאי פעם,
הוא שובר מחסומי כתיבה
כאילו היו עשויים מנייר רטוב,
הוא מפתיע את עצמו כל פעם מחדש,
והוא כותב דראפט ראשון נקי יותר מאי פעם.
מחבר שעובד איתי על הספר החשוב שלו
היה במפגש הכתיבה הביונית לפני שבוע וחצי.
היה ושתק.
בשבוע שעבר הוא שלח לי שני פרקים לעריכה,
שניהם נקיים מהרגיל, וברמה תכנית גבוהה.
רק אחרי שהחמאתי לו עליהם
הוא סיפר לי שהוא הסתייע ב-GPT
כדי לכתוב אותם.
ו...
הוא קיצר את זמן העבודה על פרק
מ- 16 שעות ל-8 שעות.
מרשים. מבטיח.
ובמהלך השבוע שעבר נתקעתי מול המחשב
במשך כמה שעות וכתבתי,
באחת השיטות שאני אראה
בשידור חי ביום רביעי,
נובלה בת 20,000 מילים.
היא ממש לא רעה!
ואני לא אפרסם אותה לעולם
כי היא היתה רק אמצעי ניסוי ולימוד שלי
(בז'אנר שאני לא כותב בו באופן רגיל).
אין לי צורך לפרסם אותה,
כי ייקח לי בסך הכל כמה שעות
כדי לכתוב אחרת, טובה ממנה פי כמה
(יש לי כבר כמה רעיונות).
למעשה, במהלך המסלול הזה
יראו בדיוק מה אני עושה
ואיך אני עושה את זה.
ואת הספר הזה אני כן אוציא
(היום נורא זול להוציא טקסט טוב).
ומה לגבי היצירתיות שלי?
הכל תלוי ביצירתיות שלי.
זו מהות המסלול.
חשוב לזכור:
הרגליים המכניות של סטיב אוסטין
לא היו מובילות לשום מקום
אם הן לא היו מחוברות למוח
שיודע לתת להן פקודות
ולגוף שיכול ליהנות מהן.
היד החזקה שלו היתה נשארת
סתם מנוע וכמה מיסבים בבית חרושת,
לולא היתה מחוברת אליו ונשלטת על ידו.
והעין הביונית? היתה עדיין סתם עדשת
טלה אינפרא אדומה,
לולא היתה מחוברת למוח
שהיה מבין את מה שהיא רואה.
גם הטקסטים ש-GPT פולטת בקצב
לא יכולים להפוך לכלום בפני עצמם.
הם צריכים אותך, את השכל שלך,
את השיפוט שלך ואת היצירתיות שלך.
כתיבה ביונית לא מייתרת את בן האדם,
היא רק מתגברת אותו.
כפי שהמשקפיים שלי מתגברים
את העיניים המוגבלות שלי,
כפי שהמכונית שלי מתגברת
את הרגליים המוגבלות שלי,
כפי שהבגדים שלי מתגברים
את יכולת הבידוד המוגבלת שלי.
מהרגע שיצאה GPT אני טוחן אותה באדיקות
ככלי ליצירת סיפורים.
גיליתי אינספור דברים עליה,
גם על המגבלות שלה.
אבל בעיקר גיליתי
כל מה שאני צריך לעשות זה
(זה לא טריוויאלי בכלל, "צורה נכונה".
כשהבנתי מהי הדרכים הכי טובות
לעבוד איתה ביצירת סיפורים,
פערתי פה בתדהמה).
כשעובדים איתה ככה…
זה כמו לטבול באמבט של אנרגיה קוסמית מעשירה.
זה כמו לקבל כוחות-על,
זה להיות גנדלף,
זה להיות מוזה,
זה להיות מכשף סיפורים.
יש שתי דרכים נכונות לעבוד איתה, אגב.
הראשונה שבהן תעשה לך שכל,
בטח אם הכרנו קודם
ולמדת מספיק מאוצר הדרכות הכתיבה.
אבל הדרך השניה…
זו כבר דרך חדשה לגמרי ליצור סיפורים וספרים.
היא לא דומה לשום דבר שהכרת.
בטח לשום דבר שאני הכרתי
וזה כיף מענג ברמות שלא ידעתי שקיימות!
זה ממכר, ממכר בטירוף.
אני אמחיש אותה בשידור חי,
אני רוצה לתת את העוצמה הזו גם לך.
אני יודע שהיא כנראה תעיף אותך
לגבהים חדשים של כתיבה.
משהו בתוכי מבעבע, משתגע.
עשרות מחברים נרשמו עד עכשיו
אבל צריכים להיות מאות.
כל מי שלא יירשמו, פשוט פראיירים בעיניי.
הם מאחרים בענק
למהפיכה הגדולה ביותר
שראה עולם הכתיבה היוצרת,
עולם יצירת הסיפורים,
מאז ומעולם.
הם יישארו מאחור בזמן
שמחברים פחות טובים מהם
יכתבו ספרים יותר טובים משלהם.
רוצה כוחות-על בכתיבה שלך?
אם אי פעם עזרתי לך בכתיבה,
אם אי פעם לימדתי אותך משהו בכתיבה,
אם אי פעם ערכתי אותך או עזרתי לך לערוך,
עכשיו הכל מתכנס לאמת אחת ענקית:
דבר כזה עוד לא ראית,
עוד לא חווית,
עוד לא כתבת.
ואין מה לפחד מזה.
ברגע שמבינים את הפרינציפ,
זה קל. זה כיף. זה משכר.
וברגע שמבינים את העוצמה
של הידע והיצירתיות שלך,
עם הכוח של GPT?
זה כבר שיכרון כוח ויצירתיות.
(כמובן שיש אפשרות להתחרט תוך שבועיים,
אני נותן אחריות מלאה כחוק)
המסלול מתאים למחברי ספרי פרוזה
ולמחברי ספרי עיון (שאינם סיפורי חיים).
אם יש לך ספק שזה מתאים לך
או אם לא הכרת אותי מספיק -
אפשר ליצור איתי קשר במייל חוזר.
אבל היום-מחר, מקסימום שלישי,
לפני יום רביעי.
ומתחילים רק פעם אחת.
ולא מחכים למהססים.
שיואו, זה הולך להיות מדהים.
