top of page

איך לכתוב ספר מקורי: עקרון הזר המוכר

לפני 4 ימים
זמן קריאה 3 דקות

איך לכתוב ספר מקורי? מתחילים ממשהו שהקורא כבר מכיר, ומשנים בו דבר אחד עד שהוא נעשה זר. קוראים נמשכים לספר שמרגיש להם קרוב בעמוד הראשון ומפתיע אותם בעמוד העשרים. לזה קוראים עקרון הזר המוכר, והוא שווה יותר מכל רעיון מבריק שעוד לא כתבתם.

מאיפה הגיע עקרון הזר המוכר

ריימונד לואי היה מעצב תעשייתי אמריקאי. הוא עיצב קטרים, מכוניות, מקררים וסמלים של חברות, ובמשך עשרות שנים ידע לנחש מה הציבור יקנה. לנוסחה שלו יש ראשי תיבות באנגלית, MAYA, ובעברית אפשר לומר אותה כך: הכי מתקדם שעדיין מתקבל.

לואי הבין שאנשים אוהבים את מה שהם מכירים, ומשתעממים ממנו באותה מידה. מוצר שנראה בדיוק כמו הקודם לא מעורר חשק. מוצר שנראה כאילו נחת מכוכב אחר מעורר חשד. הקונה רוצה לזהות את הדבר, ואחר כך להרגיש שקיבל משהו שלא היה לו.

ספר הוא מוצר מהסוג הזה. הקורא עומד מול המדף, או גולל בטלפון, ויש לו כמה שניות להחליט. הוא מחפש סימן שמראה לו איפה הוא נמצא.

מה קורה לכתב יד שכולו חדש

קראתי לא מעט פרקים ראשונים שמנסים להמציא הכל בבת אחת. עולם חדש, מילים מומצאות, שלושה קווי זמן, ומספר בלי שם שמדבר אל מישהו שאיננו יודעים מי הוא.

הכותבים האלה מוכשרים, לפעמים מוכשרים מאוד. הבעיה היא שהקורא שלהם נשאר בלי שום דבר להחזיק בו. הוא עסוק בפענוח, אין לו פנאי להרגיש, ובעמוד הרביעי הוא מניח את הספר.

מקוריות שאין לה עוגן נחווית כבלבול. וקורא מבולבל עוזב בשקט, בלי להסביר לאף אחד למה.

מה קורה לכתב יד שכולו מוכר

גם הכיוון השני מוכר לי היטב. רומן בלשי עם חוקר גרוש ושתיין, עיר גשומה, ורוצח שמשאיר סימן קטן על כל גופה. הכל כתוב כמו שצריך, ואין בו משפט אחד שהקורא לא קרא כבר.

ספר כזה עובר את העמודים הראשונים בשלום. הקורא מרגיש בבית. אחרי חמישים עמודים הוא מתחיל לנחש מה יקרה, והוא צודק, ומשם כל עמוד נקרא כמו מטלה.

וגם אם הוא מסיים, הוא לא ימליץ עליו לאף אחד. פשוט אין לו מה לספר.

איך לכתוב ספר מקורי שהקורא ירצה להישאר בו

הדרך שאני מציע לכותבים פשוטה: בחרו ציר אחד שבו אתם מחדשים, ושמרו על כל השאר מוכר.

אם הז'אנר מוכר, כמו בלש או רומן משפחתי, הזיזו את המקום או את הגיבור. בלשית שמגדלת תמרים בערבה. רומן משפחתי שמסופר מפי הכלב של המשפחה. הקורא מזהה את המבנה, ובתוכו הוא מקבל עולם שלא ראה.

אם העולם שלכם זר מאוד, תנו לקורא רגש שהוא מכיר מהבית. ילד שמחכה לאבא שלא מגיע. אישה שמתביישת בבית של ההורים שלה. כשהרגש מוכר, הקורא מוכן ללכת אחריכם לכל מקום.

ולפעמים החידוש הוא רק הקול. סיפור אהבה רגיל לגמרי, שמסופר בקול שאף אחד עוד לא שמע. זה מספיק, ויש לא מעט ספרים טובים שבנויים רק על זה.

תרגיל קטן לפני שממשיכים לכתוב

קחו דף ורשמו עליו שתי רשימות. בראשונה כל מה שהקורא יזהה מיד בספר שלכם: הז'אנר, סוג הגיבור, הרגש המרכזי, המבנה. בשנייה כל מה שהוא עוד לא פגש.

אם ברשימה השנייה יש יותר משניים או שלושה דברים, כנראה שאתם מבקשים מהקורא יותר מדי. אם היא ריקה, יש לכם עבודה.

את התרגיל כדאי לעשות כשאתם חושבים על הקורא האידיאלי שלכם, האדם המסוים שבשבילו אתם כותבים. השאלה היא מה מוכר לו, ומה כבר נמאס לו לקרוא.

הפתיחה היא המקום שבו הזר המוכר נבחן ראשון. העמוד הראשון צריך לתת לקורא עוגן אחד ושאלה אחת, וכך הוא נעשה הבטחה לקורא. ואם אתם מחפשים איפה בעלילה לשים את החידוש, חמשת התבלינים הם מקום טוב להתחיל בו.

שאלות נפוצות

האם ספר מקורי חייב להיות מבוסס על רעיון שאף אחד לא כתב?

לא. רוב הספרים הטובים בנויים על רעיונות שכבר נכתבו, עם שינוי אחד שמזיז את כל השאר. המקוריות נמצאת בעיקר בדרך שבה אתם מספרים.

איך יודעים אם הספר שלי מוכר מדי?

תנו את הפרק הראשון לשלושה קוראים ובקשו מהם לנחש מה יקרה בהמשך. אם שלושתם צודקים, הגיע הזמן לשנות דבר אחד מהותי: את הגיבור, את המקום או את הקול.

אפשר להשתמש בעקרון הזר המוכר גם בספר עיון?

כן, והוא עובד שם מצוין. קורא של ספר עיון רוצה לזהות בעיה שהוא מכיר מהחיים, ואז לקבל עליה זווית שלא חשב עליה. ספר שכולו תיאוריה חדשה יאבד אותו כבר בפרק השני.

תגובות


bottom of page