חומת ההגנה האוטומטית

זו לא תופעה ייחודית לך.

ממש לא.

חומת ההתנגדות האוטומטית

מוכרת לכל יוצר ויוצרת,

היא בנשמה שלנו,

היא חלק מהזהות שלנו.

ככה היא עובדת:

1. מגיע פידבק.

לפעמים אנחנו מבקשים אותו,

ולפעמים אנחנו לא מבקשים אותו,

אבל בכל זאת מקבלים אותו.

ולפעמים הפידבק מגיע ממניעים רעים,

ונועד להוריד אותנו ולרומם את המפדבק.

ולפעמים הוא מגיע ממניעים טובים,

של רצון לעזור.

ולפעמים הרצון לעזור נשאר בגדר רצון,

כי אין למפדבק מושג ואין לו יכולת לעזור.

ולפעמים הרצון לעזור מגיע קומפלט

ארוז ביכולת, בחוכמה ובידע לעזור.

ולפעמים אי אפשר ליישם את הפידבק,

ולפעמים אפשר ליישם אותו.

ולפעמים היישום קשה,

ולפעמים הוא קל.

2. העניין הוא שאנחנו לא יודעים.

אנחנו לא יודעים מאיזה מניעים

הפידבק הזה מגיע,

ואם הוא מטומטם או חכם,

ואם אפשר בכלל ליישם אותו

ואם קל ליישם אותו.

אין לנו מושג.

3. בדבר אחד יש לנו מושג:

איך זה הרגיש בילדות,

כשמישהו זילזל ביצירה שלנו.

יש לנו מושג איך זה מרגיש

להתרסק על הפנים.

יש לנו מושג איך זה מרגיש

כשצוחקים עלינו מאחורי הגב,

ואיך זה מרגיש כשצוחקים עלינו

ישר בפרצוף, מול אנשים.

יש לנו מושג איך זה מרגיש

כשאומרים לנו שאנחנו לא יכולים,

לא מוכשרים, לא חכמים,

לא יפים, לא מתאימים,

לא מקובלים ולא מתקבלים.

זה קרה יותר מדי פעמים, לעזאזל.

זה קורה כל הזמן.