top of page
  • talbe4

כש"אני ואתה" הופך ל"אנחנו והם", התקווה הופכת למלחמה

אתמול כתבתי פוסט בפייסבוק

שעורר מהומת אלוהים,

והמצחיק זה שאפילו לא אני כתבתי אותו.

לא, לא בינה מלאכותית כתבה אותו.

פשוט צילמתי מסך אנונימי

מתכתובת וואטסאפ

עם אדם מוכשר ויקר לליבי,

ששפך בפניי כאב אישי שלו.

האדם הזה מתלבש בסגנון אחר ממני,

ומציית לחוקים שממש לא מדברים אליי,

ועדיין - הוא אדם.

כשצובטים אותו הוא מצתבט.

כתבתי את הפוסט כדי להוציא לאור

את המשותף, את האנושיות ואת החמלה.

ו... לצערי גיליתי שעוררתי רבים

לחשוף דווקא צדדים אחרים שלהם.

כמעט לאף אחד לא היה אכפת מ"ההוא".

הכל בתגובות היה קשור ב"ההם".

החבר שלי לא היה בנאדם בעיניהם.

הוא לא היה "אתה".

הוא היה "המייצג של ההם".

מייצג של רעיון.

אני לא אספר מה קורה כשאנשים

מפסיקים להיתפס כמו בני אנוש, כמוני וכמוך,

ומתחילים להיתפס כמו "מייצגי רעיון".

יש לי נקודה אחרת לספר לך.

נקודה עם משמעות סיפורית.

וגם אותה ראיתי אתמול.

קיבלתי טקסט לעריכה אונליין באקדמיה,

ומשהו שם חרק מאוד.

לא הסגנון.

הוא היה טוב, יחסית.

מי שחיבר את הטקסט בהחלט יודע לכתוב

ומילים לא זרות לו.

מה שחרק היה חוסר התאמה

בין הדמויות לבין הסיטואציה.

הן התנהגו מוזר, דיברו מוזר, חשבו מוזר,

כאילו הן טרודות בדברים אחרים

והסיפור שמתרחש סביבן לא מעניין אותן.

רק אחרי שעה של עריכה וחקירת המחבר

הבנתי מה באמת קורה שם:

הדמויות באמת היו טרודות בדברים אחרים.

הן היו עסוקות בלגלם ולייצג רעיונות.

המחבר נתן להן תפקידים של "מייצגי רעיונות",

ומה שבאמת היה חשוב לו בספר

היה להעביר אג'נדה פילוסופית פסיכולוגית כלשהי

(מעניינת מאוד, אגב).

הן לא כל כך ידעו לעשות את זה,

כי, כמו אנשים אמיתיים,

לא כל כך ברור איך אפשר לייצג רעיון.

איך אני יכול לייצג רעיון של "רצון חופשי",

או של "עליונות לבנה", או של "אהבת אדם"?

אם יתנו לי לשחק דמות כזו,

לא יהיה לי מושג איך לעשות את זה.

יש דרך טובה להעביר פילוסופיה ואג'נדה בסיפור

(מחברים אותה לקשת העלילתית של הדמות)

אבל אין דרך טובה לגרום לדמויות לייצג אג'נדות.

הן יוצאות לא אנושיות, ובמקרה הטוב: מטומטמות.

ואז לא מאמינים לקיומן.

ואז לא מאמינים לסיפור.

ואז גם לא מאמינים לאג'נדה.

זה נכון לסיפור, זה נכון גם למציאות.

כשמחליטים שאדם מסויים מייצג אג'נדה,

הוא כבר לא אנושי.

בסיפורים שלך: כדאי שהדמויות יהיו אנושיות.

ובחיים שלך? זו כבר החלטה שלך.