• talbe4

לינצ'טרנט או דיון חשוב?

כבר מזמן לא הייתי במרכז סערה :)

אבל הנה זה כאן, וכיף להתמודד.

באה אלינו מחברת לפגישת רעיון גדול,

יצאה עם חומר למחשבה,

ופרסמה פוסט לגיטימי לחלוטין

בקבוצת הפייסבוק של הסופרים המתייעצים:


(אפשר לחפש את זה שם)

ומאותו רגע, סערה שמתחלקת לשלושה סוגי תגובות:

1. מתחרים מקצועיים (עורכים, חברות הפקה)

שיודעים שמדובר בנו וזורקים את הבוץ

הכי חומצי שיכלו למצוא. אני מבין לליבם.

2. מחברים ומחברות שמעולם לא נערכו בצוות

וזה נשמע להם מוזר ואפילו מופרך. צוות?

מי שמע על זה? זה מתכון לאסון!

3. מחברים ומחברות שנערכים אצלנו,

יודעים במה מדובר, ומספרים על החוויה שלהם.

(רמז: לא אסון).

מהתגובות, הבנתי שלא ממש יודעים

איך נראית עבודת צוות אצלנו.

למעשה, מניסוח השאלה ניתן להבין שמדובר

בעגלה אחת שרתומה לשלושה סוסים,

שכל אחד מושך לכיוון שלו.

זה באמת מתכון לקטסטרוף!

...אבל זה לא מה שקורה אצלנו.

אז אני רוצה להסביר כאן,

בפרוטרוט,

מה זו עבודת צוות בבית העורכים.

זה גם עניין של שלבים.

שלב 1: גיבוש הרעיון הגדול

זה שלב הבריינסטורמינג.

סיעור מוחות סביב הספר,

(גם אם הוא כבר כתוב)

סביב הרעיונות שעומדים מאחוריו,

סביב המחבר/ת וסביב קהל היעד.

זה המקום בו המחבר או המחברת

מגלים את עצמם מחדש.

את זה אנחנו עושים עם המחבר/ת,

בצוות של עורכים ספרותיים

של לפחות שני אנשים (עדיף 3-4)

כדי לקבל מקסימום נקודות השקפה

ורעיונות טובים.

וזה נפלא. כי אם אני, למשל,

הייתי מבצע לבד את השיחות האלה -

לא הייתי מצליח להגיע לבדי לרעיונות

הטובים שאינם טריוויאליים.

למעשה, בפעמים רבות

הגישה המקורית שלי

השתנתה לחלוטין תוך כדי התהליך.

לבסוף מגובש רעיון גדול וחזק,

שישמש כמגדלור אליו חותרים.

2. עריכת מבנה

כאן הרעיון הגדול מוביל לחיזוק

המבנה של הספר,

קשתות הדמויות,

טוויסטים בעלילה ועוד.

השלב הזה נעשה על ידי

העורכת המבצעת (או העורך המבצע)

מול המחבר/ת,

כאשר מדי פעם מזמנים צוות רחב יותר

להתייעצויות מקצועיות.

3. אישור המבנה

המבנה שגובש ולוטש חייב לעבור

בדיקת QA ואישור על ידי

המנהל האומנותי של הספר

(לעיתים קרובות זה אני, אבל יש גם אחרים).

המשמעות:

חברי צוות נוספים, מנוסים,

שאינם "קשורים רגשית" למבנה

בודקים אם הוא באמת עובד.

ומוודאים שהוא אכן עובד.

4. עריכת ליטוש

כאן כבר נכנסים לטקסט עצמו.

לרוב הוא מתבצע על ידי העורך

שכבר ערך את המבנה,

אבל לעיתים נכנס לצוות

עורך או עורכת נוספים,

שיש להם התמחות וכישרון

יחודיים בליטוש טקסט.

בהחלט יכול להיות מצב בו

ההעורכת הראשונה ממש מדהימה

בהבנת המבנה וביצירה שלו,

אבל בשלב הליטוש הטקסטואלי

אנחנו מעדיפים להכניס עורך

עם כישרון יוצא דופן דווקא בזה.

זה נעשה בתיאום עם המחבר/ת,

בהסכמה ובברכה.

עם סינכרון הדדדי בין חברי הצוות,

והבנה שכולם מושכים את העגלה

לאותו כיוון ורעיון.

5. בקרת איכות נוספת! (חיכית לזה, נכון?)

כאן נכנסת לצוות עורכת חדשה,

שלא מכירה את הטקסט

ולא מחוייבת רגשית אליו,

או למחבר/ת, או לעורכים הנוספים.

היא מבצעת קריאה ביקורתית (מאוד)

ורק אם הטקסט עובר QA

אז ממשיכים לעריכת לשון.

אם לא? מחזירים אותו לסבב ליטוש נוסף.

עד כאן עריכה ספרותית בצוות.

ומה עם עריכת הלשון?

גם כאן יש צוות

(עורכת לשון, מגיהה, ומנהלת תחום עריכת לשון שבודקת איכות)

שמסונכרן עם צוות העריכה הספרותית

ומודע להחלטות האומנותיות

שהתקבלו, כדי שלא יימחקו לפתע פתאום.

זה לא תהליך קצר.

זה לא תהליך חפפני.

זה תהליך שנעשה בצוות,

שהופך עולמות כדי שהספרים

שיוצאים מבית העורכים יהיו

הכי טובים שהם יכולים להיות.

בלי להיות תלוי באדם בודד,

מוכשר ככל שיהיה.

בלי שיהיו "מנתחים" ללא פיקוח

או בקרה מקצועית.

זה היה החזון שלי כשייסדתי את בית העורכים.

אני יודע שבעזרת

הצוות הנפלא שעובד איתי,

הוא בדרך להיות מושלם.

12 צפיות0 תגובות