top of page
  • talbe4

תפקיד העורך וסגנון כתיבה - מה ההבדל?

"אפשר לשאול אותך משהו?"

היא אמרה במהלך השיעור האחרון

(אני חושב) באקדמיה.

בדיוק עסקנו בטקסט איטי ומהורהר,

מלא מחשבות מפוזרות ופרטי פרטים טריוויאליים

מתוך אחד הספרים של רובין הוב.

זה היה במסגרת "לפרק רב מכר",

שיעור קבוע בו אנחנו מזהים טכניקות

מתוך רבי מכר מוכרים ומוכחים,

והופכים אותן לשלנו.

"כן, בטח", עניתי.

"אני לא מבינה משהו.

הרי אם מישהו היה מגיש לך

טקסט כזה לעריכה,

אתה לא היית נותן לו לעבור.

זה לא סגנון כתיבה טוב!

אז איך זה שהספר הצליח?"

באותו רגע הבנתי שמשהו מאוד גדול

התפספס לי איתה, ואולי גם עם אחרים.

כנראה שבאשמתי הישירה.



האמת, שקל לטעות.

מי שלא מכיר לעומק את העבודה שלי

ואת האני מאמין המקצועי שלי

יכול בקלות לטעות ולחשוב

שאני תמיד דוחף לקצב מהיר,

לכתיבה של page turners,

להברקות והמצאות וחידודים.

קל לטעות ולחשוב שאני מטיף

לסגנון כתיבה שקוף של נו נונסנס,

לדרך מאוד מסויימת

ולסגנון מאוד מסויים, שבעיניי הוא "טוב".

טעות, טעות, טעות.

יש כאן שתי נקודות חשובות.

הנקודה השניה: העיניים שלי כלל לא חשובות.

אז מה אם אני מחבב אישית סגנון מסויים?

כשאני אכתוב את הספר שלי,

אני אכתוב אותו בסגנון שלי.

אבל אם למחבר הספר יש סגנון אחר,

התפקיד שלי כעורך שונה לחלוטין!

"לאותו אחד", עניתי לה בשיעור,

"הייתי פשוט מבהיר את המחיר:

אם הכתיבה שלך תהיה איטית ומהורהרת,

אנשים רבים ינטשו את הספר שלך".

זה מה שהייתי עושה, ונותן למחבר להחליט

אם זה מחיר שהוא מוכן לשלם.

אם הוא לא היה מוכן לשלם את המחיר -

הייתי מראה לו איך להאיץ

ולהגביר את קצב הכתיבה.

אם הוא כן היה מוכן לשלם,

הייתי מבין שקהל הקוראים שלו יורכב

מאנשים שאוהבים כתיבה איטית ומהורהרת,

ומראה לו טכניקות שמתאימות לכאלה קוראים.

ואגב, הוב משתמשת בהן בצורה נהדרת.