יעל שלמון ברנע בתרגום לרב המכר העולמי "בשתי ידיי"
המחשבה האחרונה שהיתה לי אתמול,
שניונית לפני שנרדמתי,
היתה עד כמה אני גאה בצוות המדהים
שאספתי סביבי, בבית העורכים.
צוות של אנשי מילים וספר,
שלא רק מדברים אלא גם עושים ויוזמים.
רוב העורכות והעורכים שלנו
כבר כתבו ספר משל עצמם,
חלקם הצליחו איתו וחלקם פחות,
אבל הם כבר מכירים את המסע הזה
ולכן גם יודעים גם איך לעזור בו.
ויעל שלמון ברנע,
מנהלת תחום עריכת לשון אצלנו,
עשתה אפילו יותר.
היא יזמת ספרותית.
היא קראה, לפני שנים,
את אחד מספרי השואה הנמכרים ביותר בעולם.
קראה באנגלית. כי הוא לא תורגם לעברית.
קראה והתאהבה.
ואז עשתה את מה שמעטים מעטים עושים:
הלכה וקנתה (!) את זכויות התרגום שלו.
ותרגמה. באיכות הידועה, המוקפדת,
המעצבנת-עד-כדי-לרצות-לזרוק-עליה-פומפיה שלה,
ואז הוציאה אותו.
בעצמה.
והנה הוא, טרי מאתמול,
עם הכריכה היפהפיה שעיצבה לו אילונה בזאושקו,
אחת ממעצבות הבית שלנו:
אני לא יודע עד כמה ברור לך
רמת הקושי של מה שיעל עשתה.
עד כמה, במהלך אחד,
היא הציבה את עצמה מול כל השוקנים והידיעותים והזמורה ביתנים.
הספר הזה נמכר ביותר ממיליון עותקים בעולם -
ומי יודע, אולי הוא יצליח גם בישראל.
הנה טקסט הגב:
איך נולדים גיבורים?
הצעדים הראשונים הם תמיד קטנים:התחלתי בהסתרת מזון מתחת לגדר.
אירנה גוּט לא נולדה גיבורה, וכששרקו הפצצות מעל פולין היא פחדה. איך היא עשתה את הבלתי אפשרי? ומה יכולה בת שבע עשרה לעשות נוכח המפלצת הנאצית שכבשה את מולדתה?
מתברר שהרבה, הרבה מאוד.
אירנה לא יכלה לעמוד מנגד. בתעוזה, ביצירתיות ובהקרבה אישית היא סיכנה את חייה למען יהודים שלא הכירה, הבריחה, הסתירה והצילה.
לא שאלתי את עצמי: האם עליי לעשות זאת? שאלתי: איך אעשה את זה?
אירנה גוט הצעירה, כמו אוסקר שינדלר התעשיין הגרמני, הוכרה כחסידת אומות העולם משום שרצתה לעשות את הדבר הנכון, את הדבר האנושי. ועל אף כל מה שעברה וכל מה שראתה, נשארה אירנה גוּט אופדייק מאמינה באלוהים ובאדם. זהו סיפורה.
כאמור, זה ספר שנמכר ביותר ממיליון עותקים בעולם.
שווה לקרוא אותו, ולו רק כדי להבין למה, וללמוד.
