שיא הספר מגיע. רוצה לקרוא?

ספרתי 51,547 מילים בדראפט השני של הספר שלי. במעבר בין הדראפטים השתנו יותר מ-30,000 מהן.

זה לא באמת המון, זה פשוט מה שצריך להשתנות בין דראפטים.

הראשון צריך להיות גרוע כאדמת בוץ אחרי הגשם, השני צריך לחרוש, לאוורר, ולהפוך אותה לקרקע פוריה ממנה יצמחו רעיונות חזקים.

הנה טיפונת מתוכו,

שעוסקת בשיא הספר:

כל הספר צריך לעבוד למען השיא שלו. למען התנפצות רגש מסכמת, שמגדירה את הטעם שיישאר לקורא מהיצירה שלך. ומעצימה אותו.

האם הוא יהיה מתוק? האם מריר? האם חמוץ? זה לא כל כך חשוב, כל עוד הוא לא יהיה תפל.

*

למה הכוונה, "כל הספר צריך לעבוד עבור השיא שלו"?

אמחיש על ידי הדגמה.

נניח שהספר שלך עוסק בילד שיוצא להגשים חלום מתוק ורחוק, חלום קשה להשגה אך חשוב מאוד. הוא נלחם, נחבט, מתגבר על קשיים ולבסוף מצליח. הרגע בו הוא משיג את החלום הזה הוא רגע ניצחון חזק, רגע בו הקוראים יריעו לילד.

וזה אומר שכל הספר צריך להוביל את הקוראים למסקנה שהחלום של הילד הזה כמעט בלתי מושג1]. אסור לנו לרמוז שהילד יצליח, לחזק אותו או להחליש את המכשולים שמולו. להיפך, אנחנו צריכים לרמוז שהוא יפסיד.

כך נשיג אפקט רגשי חזק יותר.

ובספר אחר, נניח שיש מספר בלתי אמין שמתגלה בסוף כשקרן רשע. האפקט הרגשי אמור להיות "הפתעה", ולכן כל הספר צריך לעבוד כדי לחזק את האמינות של אותה דמות2]. אם נצליח בכך, ההפתעה תהיה אמיתית וחזקה.

כתבי יד רבים שמגיעים אליי סובלים מכך שתוכן העלילה עובד נגד השיא של הספר. למשל, קומדיה רומנטית שעיקרה איחוד בין שני אוהבים, אבל במהלך הספר הם די מאוחדים מלכתחילה. או ספר עיון שאמור לפתור בעיה כואבת, רק שמשום מה המחבר מתעקש לשתול בו הומור גרוע וקטעים ארוטיים.

בדרך כלל בעיות כאלה נוצרות כאשר כותבים את הספר בלי תכנון מראש, או כשכותבים אותו במשך שנים רבות מדי, ואז שיא הספר נכתב שנים לאחר רוב הספר. מלאכת העריכה, במקרים כאלה, קשה וכואבת במיוחד, כי המחבר צריך לוותר על חלקים מהותיים מהנשמה שלו.

ואם היה לך עד עכשיו ספק: שיא הסיפור צריך, חייב, מוכרח להיות גם השיא הרגשי שלו.

וקיימים שני סוגי שיאים שאנחנו ממש אוהבים לקרוא.

-----------------------------------------------------------

1] מטרה קשה! כי עצם העובדה שהספר קיים, ושממליצים עליו, מובילה את הקורא להניח מראש שזה יהיה סוף טוב. כי הקורא לא טיפש, הרי. די ברור לו מההמלצות שיהיה לספר סוף טוב. ועדיין הוא מוכן שנשקר לו ונוביל אותו לחשוב שהגיבור יפסיד.

2] זה בדיוק מה שקורה בסרט "החשוד המיידי", עליו דיברנו.

הספר נכנס לעריכה ספרותית של אושרית אוחנה, מנהלת התחום אצלנו. אני חושב שתוך חודש הוא יסיים גם את הספרותית וגם את הלשונית, ויוצע למכירה מוקדמת. ואגב, אני מתכנן לחלק 100 עותקי ARC (עותקים למטרות סקירות) דיגיטליים חינם. רוצה אחד כזה? צריך לשים עין על האימיילים שלי, ההצעה תופיע ברגע בו היא תתאפשר ויהיה איפה לסקר.

לירון פיין