מסיפור – לספר: תהליך הוצאה לאור בעידן החדש / יפעת קרן
עודכן: 9 באוג׳ 2021
לפחות פעם ביום פונה אליי כותב ומבקש עזרה, הכוונה, עצות טובות והצעת מחיר עבור תהליך הוצאה לאור של ספר שהוא חולם לכתוב ולהוציא לאור, ובכל פעם אני מסבירה בסבלנות את תהליך העבודה הרצוי, זה שיבטיח ספר טוב, סופר מרוצה וקוראים שמחים.
ובכל אותן שיחות, אני שמה לב שיש נקודת כשל מרכזית בהבנה או בתפיסה של המסע הזה, אל הספר.
אני רוצה לפרק את המושג "הוצאת ספר לאור", ולהציע לכולנו להתחיל להסתכל על הפרויקט הזה בצורה אחרת ממה שהורגלנו אליה. למה? כי הכול השתנה. כן קורונה, לא קורונה: התהליך של עריכת ספר והוצאתו לאור לא התחיל ב-2020, אלא הרבה קודם. אומנם בצעדי צב, אבל הזרעים נזרעו בד בבד עם המהפכה הדיגיטלית שהביאה לנו את פייסבוק, טוויטר ושאר הפלטפורמות שמאפשרות לכל אחד לבטא את עצמו ללא צנזורה או לקטורה.השנה האחרונה, בגלל הסגר והשינויים האחרים שחלו בחיינו, הייתה קטליזטור משמעותי לשני תהליכים שמתרחשים במקביל. הם עדיין לא הפכו את הקערה על פיה, אבל המגמה מובהקת וכנראה שמכאן הכיוון ברור:
יותר ויותר כותבים בוחרים במסלול הוצאה עצמית.
יותר ויותר כותרים מופקים במהדורת הדפסה לפי דרישה באמזון ומוצעים בחנויות המקוונות לקריאה דיגיטלית.
כבודן של הוצאות הספרים המסורתיות (aka הקלאסיות, האיכותיות) במקומן מונח, ואין לי ספק שבספרים שמצליחים לעבור את המשוכה ולהתקבל אליהן מובטחת לקוראים חוויית קריאה מהנה, אך לאור המצב (רק לפני כמה ימים התפרסמו שתי כתבות על מצב ההוצאות לאור בישראל כיום), כדאי שנבחן את תהליך הוצאה לאור במבט מפוכח ובעיניים רעננות.
הוצאה לאור של ספר היא פרויקט שמורכב משני תהליכים מרכזיים שאפשר (וצריך) להבדיל ביניהם באופן ברור:
איכות תוכנו של הספר
איכות ההפקה של הספר
מי שמומחה באיכות התוכן, לאו דווקא מומחה בתפעול, ולהפך.
אין צורך בחתונה קתולית עם מי שמדפיס או מפיץ לך את הספר.
חשוב לוודא שכל שלב מטופל באופן המקצועי ביותר, וכן להפריד (לפחות תפיסתית) בין שני התהליכים.
בעבר (ואני באמת מאחלת מכל ליבי התאוששות מהירה לכל ההוצאות), כשהיינו מדברים על "הוצאה לאור", היה ברור שהתהליך מתבצע כולו במקום אחד: מרגע שסיימת לכתוב ספר אתה מפקיד אותו בידי המו"ל, ומפה מתחילה שרשרת פעולות שבסופן הספר בהכרח יודפס במאות או אלפי עותקים ויעמוד על המדף בחנות הספרים.
בשנים האחרונות זה לא המצב, מהסיבה הפשוטה שהסיכוי שספר, בטח ספר ביכורים, יתקבל להוצאה "קלאסית" הולך וקטן. לא שזה לא אפשרי, רק שהסיכוי לכך אינו גבוה.
ובהינתן שהביקוש "ללדת ספר" הוא מטורף, אבל ההיצע של חדרי לידה הולמים נמוך, קמות להן אלטרנטיבות שברוב המקרים חוטאות לסעיף הראשון – איכות תוכנו של הספר, ומה שהן בעצם מציעות הוא: ניהול פרויקט, שהדגש בו הוא תפעולי, להפקת הספר שלכם.
מאחר שמדובר בשיקולים עסקיים – המאמצים שם מרוכזים בצד התפעולי ופחות בצד המקצועי (היינו – איכות כתב היד).
כותבים שסיימו זה עתה לכתוב לא הפנימו שתהליך ההוצאה לאור כולו לא חייב להתבצע במקום אחד. הם עדיין שבוים בקונספט המיושן ההוא והתסכול שהם חשים גדול.
עכשיו נצלול לעומק ונבין כיצד אפשר להפריד בין שני התהליכים שמרכיבים את ההוצאה לאור:
הראשון – איכות תוכנו של הספר:
בסיום מלאכת הכתיבה של הספר, כתב היד שלכם הוא בבחינת יהלום גולמי. יש בו כנראה פוטנציאל, אבל הוא צריך לעבור סדרת ליטושים בטרם יהיה ראוי לקריאה. עד שיסתיים התהליך הזה – מדובר באסופת מילים יקרה מאוד לליבו של הכותב, אך לא בטוח שהיא בעלת ערך ספרותי. ולכן, ישנם 2 שלבים הכרחיים שיש להעביר את כתב היד לפני שבכלל מקדישים מחשבה לשלב התפעולי, ולא משנה באיזה דרך נבחר – בין אם נדפיס את הספר ובין אם נפיק אותו דיגיטלית בלבד:
מידע נוסף > עריכת ספר דיגיטלי
שני השלבים הללו הכרחיים כדי לוודא שהיהלום הגולמי יהפוך ליהלום מלוטש וראוי לקריאה. אם נוותר על אחד מהם, או שנחליט לקצר תהליכים ולאחד בין השלבים – אנחנו מסתכנים בספר בינוני ומטה, שלא ייקרא ובטח שלא יימכר.
השני – איכות התהליך התפעולי שבסופו הספר יצא לאור:
רק לאחר שיש לנו כתב יד ערוך ספרותית, ערוך לשונית ולאחר הגהה ראשונה, אפשר לבחון את אפשרויות ההוצאה לאור העומדות בפנינו:
אפשר להדפיס את הספר.
אפשר להעלות אותו לחנויות המקוונות ולהציע אותו למכירה דיגיטלית.
אפשר להפיק אותו באמזון בפורמט POD.
ואפשר לעשות את כל הנ"ל גם יחד.
כמובן, בשלב הזה אפשר גם להציע אותו להוצאות הקלאסיות, כתב היד כבר טיפס לרמה גבוהה – מה שיעלה את הסיכויים שלכם להיות בין יחידי הסגולה שמתקבלים אליהן.
זכרו: השלב השני הוא שלב תפעולי לחלוטין, ואין לו שום נגיעה לאיכות התוכן של הספר. חשוב להגיע לשלב זה רק לאחר שיש בידיכם יהלום מלוטש.
ככל שהכותבים יפנימו שמדובר בשני תהליכים חשובים אך נפרדים – כך הם יחוו את תהליך ההוצאה לאור של הספר שלהם בצורה נעימה, הגיונית ובעיקר – כזאת המבטיחה תוצאה איכותית שמעניקה חוויית קריאה מיטבית לקורא, וכמובן מטפחת ומשמרת את המוניטין של הסופר.
הכותבת היא מנהלת בית העורכים של לירון פיין.
