עריכת ספר דיגיטלי: המיתוס ושברו
עודכן: 9 באוג׳ 2021
מאת לירון פיין
אי אפשר לברוח מעליית הספרים הדיגיטליים בעברית, בטח לאחר משבר הקורונה והתרסקות החנויות. אחת השאלות החשובות ביותר שנשאלות לגבי עריכת ספרים דיגיטליים: האם עריכת ספר דיגיטלי צריכה להיות שונה מעריכת ספר מודפס? ואם כן, במה?
האמת שזו בכלל לא השאלה.
בואו ניקח צעד ענק לאחור, ונבין באמת במה דברים אמורים. פעם (וזה לא היה לפני זמן רב) כמעט אי אפשר היה להוציא לאור ספר שלא דרך הוצאות הספרים הגדולות והמכובדות. הלקטורה היתה קשה ואכזרית, ורק מעט מאוד כתבי יד עברו את שומרי הסף הקפדניים שלהן. הספרים שכן התקבלו עברו עשרת מדורי עריכה לפני שהם יצאו לאור. עריכה ספרותית, עריכת לשון, הגהות, כל השוואנג. לא היה דבר כזה, עריכת ספר דיגיטלי. היתה רק עריכה. בלי התחכמויות.
עריכת ספר דיגיטלי הפכה ללא רלוונטית, וזה אסון
אבל אז חל שינוי. ככל שהטכנולוגיה התפתחה הוצאת ספר הפכה להיות תהליך קל יותר - אליו יכלו להיכנס רבים יותר. המצאת הדפוס הדיגיטלי הורידה את ה"הימור" שהיה למו"ל על כל ספר, אז נתנו יותר הזדמנויות לכותבים מתחילים. פריחת ההוצאות "בהשתתפות המחבר" פתחה את הדלת לכל אחד שהצליח לחבר שלוש מילים רצופות, וגם זו לא היתה דרישת חובה. כשהכסף מדבר המוזות שותקות, כידוע.
אבל לפחות היתה עריכה בסיסית. עריכת לשון, בדרך כלל. כזו שניסתה להציל את הקורא מטקסטים מביכים.
ואז הגיעה אמזון, ואחריה כל שלל האפשרויות להוציא ספר דיגיטלי, בעברית או באנגלית. מחיר הוצאת ספר כזה נמוך מאוד, וקהל הקוראים הפוטנציאליים שלו? אינסופי. גם עלות הספרים הדיגיטליים לקורא אמורה להיות נמוכה בהרבה מעלות ספרי הדפוס.
לכאורה, חגיגת מילים. בפועל: אנרכיית גרפומנים.
ההוצאה הדיגיטלית לאור יצרה יקום ספרותי נטול שומרי סף או מראית עין שלהם. כל דכפין ייתי ויכתוב, כל דצריך ייתי ויקרא ובמחיר בדיחה. כך שפתאום, עריכת ספר דיגיטלי הפכה לעניין לא ברור בכלל. הרי אם לא חייבים עריכה של ספר דיגיטלי לשם הוצאה לאור, למה חייבים עריכה בכלל? ועוד עריכה איכותית? אין סיבה. עריכת ספר דיגיטלי הפכה ללא רלוונטית, כמו רמזורים לנהג שיכור מאוד בשעת לילה מאוחרת מאוד. וזה אסון.
חובה לבצע עריכת ספר דיגיטלי - יותר מאי פעם
ובכן, אם אתם לא רוצים לבייש את עצמכם בפומבי, עריכת ספר דיגיטלי מהווה היום חובה. לא רשות.
אתם צריכים עריכת ספרים דיגיטליים דווקא בגלל שהמחיר כל כך נמוך לקוראים, ולכן כל כך קל להם לקרוא אתכם ולקבל מכם רושם ראשוני. דווקא בגלל שהם יכולים לקרוא את הספר שלכם בלחיצת כפתור ודקה של המתנה, ממש בלי להתאמץ. דווקא בגלל שהפוטנציאל של הספרים הדיגיטליים כל כך גבוה וכל אחד יכול "להתפוצץ" שם. ודווקא שיוצאים מדי יום כל כך הרבה טקסטים עילגים וספרים גרועים.
דווקא בגלל כל אלה, אתם רוצים להיות בצד של "הטובים" כשזה נוגע לעריכת ספרים דיגיטליים. בצד של המפתיעים, של ה"לא מאכזבים".
וזה אומר לבצע עריכת ספר דיגיטלי בדיוק כמו שמבצעים עריכת ספר מודפס. על פי כל הכללים והחוקים. קודם כל עריכה ספרותית (ועדיף, גם זול יותר, להתחיל אותה בליווי עורך לפני הכתיבה), אחר כך עריכת לשון, ולבסוף הגהה. לפחות בהגהה יש הנחות מסויימות, כי לא צריך לערוך אותה על העותק המודפס. וזה חיסכון לא קטן, העניין הזה של ה"אין דפוס".
חוסכים בנייר, לא ברעיונות ובליטוש הטקסט
החיסכון בניירות קנויים מראש מאפשר לכם להשקיע בראש שקט בעריכה של ספר דיגיטלי שתהיה איכותית. הרי כבר חסכתם 10-20 אלף ש"ח בעצם העובדה שוויתרתם על הדפסה מראש של ספרים. אתם כבר לא מוכרים (או קונים, אם אתם "משתתפים" בהוצאות) נייר מוכתם בדיו, אלא מילים, רעיונות, רגשות, סיפור.
התוצאה הסופית, שאתם רוצים עבור הספר שלכם: תחושת וואו. תחושת סיפוק של הקוראים, שמרגישים שיש לפניהם כתיבה מבריקה ומלוטשת. שהם לא "מתפשרים" עליכם, וגם לא על הספר הדיגיטלי שהוצאת.
הכותב הוא מייסד בית העורכים והעורך הראשי
